מלנכוליה

גבי אשכנזי בנאום לאומה * ד"ר זקי רכיב פונה לעדת קוראי מעריב * ארקדי גאידמק מתראיין בקטנה * אבל בידיעות עושים מה-זה מהומה * ואני מתבאסת בפינה
דבורית שרגל |

רק בשער הארץ מדווחים על הנובל לספרות/ בידיעות ובישר"ה מזועזעים מהדולר/ ובהארץ - מברק

הכותרות

לא מבינה את ההתעקשות האווילית הזאת על הצהרת הנאמנות. הרי אלו מילים ריקות, בומבסטיות, טקסיות, חסרות משמעות, בלתי מחייבות. נניח יצהירו המצורעים על כך. מה זה אומר? שהם לא יכתבו טוקבקים מנאצים? לא ישאו על בטנם מטען חבלה? לא יענדו חגורת נפץ?

על פי הארץ, בכותרת הראשית הסלנגית באבוה, "ברק שובר ימינה".

על פי ידיעות, באותו עניין, "ברק מציע נוסח חלופי... אך שרי מפלגתו אומרים: זה שינוי קוסמטי, הוא לא מייצג אותנו"

אבל ההלם מוקדש לשער מעריב.

ראשית, גם היום לא פסו הפרוטוקולים מהשער, והנה שוס: גבי אשכנזי כותב מאמר מיוחד לעיתון שמנהל מלחמת חורמה נגד גלנט.

עדכון: עלה לאתר.

אבל הנה משפטיים מהמאמרון הקצרצרון:

"... הלקח המרכזי הוא שעלינו להיות תמיד עם האצבע על הדופק, לא לזלזל בשום אויב, להיות צנועים בהערכותינו, לשאול שאלות, להטיל ספק, לדעת שאין להסתמך על ההצלחה של אתמול... צה"ל צריך להיות כל הזמן דרוך, מאומן ומוכן..."

כן המפקד.

אבל מה זה זה, זה כלום לעומת מאמר יו"ר דירקטוריון קבוצת מעריב, ד"ר זקי רכיב, בשער מעריב:

כבר בכותרת יש חרוז: מעריב/מלהיב.

והנה המוטו שלו:

"שאיפתי היא שקבוצת מעריב תוביל את המהפכה הזו ותיצור עידן חדש ומלהיב בו תוכלו לצרוך את התוכן בדרך, באופן, במקום ובזמן שתחפצו. לאחר כעשרים שנים בהן לקחתי חלק בעיצוב המהפכה הדיגיטלית העולמית, אני חש ביטחון מוחלט ביכולת להוביל את המותג הוותיק והאיכותי מעריב לדרך חדשה, מעוררת השראה ורצופה בחידושים".

למה אי אפשר להגיב לד"ר רכיב?

זה ממש לא מגניב/

שהד"ר מתפחד/

מאיזה טוקבק לא חביב.

7 ימים

שירות ולווט, בלעדי: עמוד המוסף בפייסבוק.

איזו עבודה בעיניים

ידיעות חוגג עלק את שובו של גאידמק לארץ, עם הפניית שער מפוארת ועם כמעט כל ע' 9 בעמודי החדשות.

אתמול הובטח ראיון שלו עם צדוק יחזקאלי ב-7 ימים, לא?

אז מה יש שם באמת?

ראיון עם יוסי מילשטיין, לשעבר העוזר שלו, שקם נפל קם נפל, מודה בכל הטעויות שלו ומצהיר שעכשיו הפך לאדם מהישוב והולך לאספות הורים (אין לו גרוש, אין לו עבודה).

הראיון עם גאידמק מתפרס על פי עמוד אחד בלבד, בסוף הראיון עם מילשטיין, עמוד שרובו תמונה. הוא כולל כמה שאלות, ותזכורות ארכיוניות.

לא, הוא לא מתכוון לחזור לארץ, הוא בא רק לפתיחת המשפט שלו על הלבנת ההון. הוא הפסיד מאות מיליונים פה. בריאותו התדרדרה: הוא סובל מסוכר בדם. הוא כותב אוטוביוגרפיה בצרפתית. זה טו.

מה שעניין אותי בראיון עם אשטון קוצ'ר (טל אוריון-גרלוי) זה חלק ממשפט בכות' המש': "... מגלה איך הרוויח מיליונים בטוויטר"

אחרי שקראתי את הפסקאות הרלוונטיות הבנתי שאין תשובה לשאלה.

תלאות 1973

רון מיברג אומר שאין חדש בפרסום הפרוטוקולים עכשיו:

'מדובר בחבורה הצינית ביותר בתולדותינו. כל המידע הרלוונטי והנחוץ היה בידיה כדי למנוע את האסון, והיא בחרה, בדם קר ובמצח נחושה, להקריב אלפי חיילים ישראלים כדי לרצות את הממשל האמריקאי, ולא להנחית מכת מנע; וכדי לא לסגת סנטימטר מהגבולות החדשים שבהם התאהבה אחרי מלחמת ששת הימים. זה תמיד אותו סיפור: על מה אנחנו מוכנים לוותר כדי שלא יטבחו בנו. חודשיים הקפאת בנייה. שומו שמיים".

המוסף לשבת, ידיעות

נכון אתמול התלוננתי על ההו-הא סביב הראיון עם אברהם אדן? נחשו איזו הפניה מופיעה היום בשער המוסף של ידיעות? נכון, ציטוט מדברי אדן בכתבה של עינת פישביין על ניפוץ (וא ניתוץ) המיתוס של משה דיין:

"היה פער גדול בין הדימוי של דיין לתפקודו במלחמה. הוא נתן הרבה עצות מיניסטריאליות. לרבים זה נראה בריחה מאחריות".

דפדוף בכתבה מביא לאיזו פסקה-שתיים שלו, מרואיין אחד מרבים.

ידיעות מחמר במעריב?

פריפריה

טל שגב אלכסנדרוביץ מתעצבנת על הסיקור של ירוחם כפריפריה נחשלת.

בלוגלנד

ידיעה מגלובס על הבלוגים האבודים של אורנג'.

קראו את המשפטים האלו:

"עזיבתו של קדרון אינה הראשונה. קדמו לו דבורית שרגל, המתחזקת את הבלוג הפופולרי וולווט אנדרגראונד. בלוג זה החל בתפוז, עבר לאורנג' טיים ונרכש באחרונה על-ידי אתר הברנז'ה ice.

הרשו לי לתקן:

הבלוג לא החל בתפוז אלא בישרא-בלוג. אחרי חצי שנה הוא נרכש על ידי המארקר, הונח על פלטפורמת וורדפרס זמנית ובמרץ 2007 הועבר לקפה שזה עתה נפתח .

בסוף 2008 נרכש על ידי אורנג'. בתחילת הדרך באורנג' הוצב על פלטפורמת הבלוגים של תפוז, ואז נבנתה לנו פלטפורמת וורדפרס. משם אכן עבר לאייס.

כדי לא לחפור, איך צריך היה להיות כתוב המשפט?

"בלוג זה נפתח בישרא-בלוג, נרכש על ידי המארקר, אחר כך על ידי אורנג', ולפני כמה חודשים על ידי אייס".

כל זה מופיע בטור הימני בבלוג, תחת הכותרת "ארכיון".

עוד כמה תיקונים קלים:

הבלוג של אחי רז לא עודכן שלושה חודשים וחצי.

הבלוג של גדי שמשון לא עודכן ארבעה חודשים וחצי.

בסוף אוקט' יישאר בפלטפורמה בלוג פעיל אחד, סינמסקופ של יאירוה.

כל זה, כמובן, עד שיועלו בלוגים חדשים, כהבטחת אורנג'.

איזו להקה בדרך לישראל?

צהוV

אם חיכיתם: דספקטור לא כתבה מדור.

לדורית ושילה דה-בר נולד בן, נדב, אח לינאי, ליה ומתן.

מח' מנויים שלום

שלשום כזכור לא הגיע ידיעות, אף שהבטיחו, אחרי תלונתי, שיגיע שלוש שעות לאחר מכן.

לא היו לי תעצומות נפש להתקשר ולבקש שיזכו אותי על היום המבוזבז.

אתמול הגיע העיתון בשלום. איש מידיעות לא התקשר לברר שאכן כך. רק בערב, שלוש שיחות טלפון רצופות ממחלקת מנויים: "אני רואה שאת מנויה על ידיעות ומנטה, אולי תעשי מנוי גם על לאשה, תמורת..."

אני: "לא רוצה כלום! שלום".

איףףף, איזה עצבים.

מהנעשה בארכיון

באחרונה אני מנסה להיעזר בשירותי הארכיונים השונים לעניינים כאלו ואחרים.

רכישת כתבה בארכיון הארץ - 10 ש'.

בארכיון מעריב - 60 ש'.

ולא שבמעריב הצליחו לאתר את מה שביקשתי.

כן כן, ד"ר רכיב, יש לך הרבה עבודה.

לפני פיזור

בין ייאוש לתקווה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.