אטיאס: "פישר יכול להעלות את הריבית באופן מלאכותי ע"י הקשחת המשכנתאות"
בעקבות דברי נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ב
"פישר יכול להעלות את הריבית לא לכל המשק, אלא כמו שעשה חזקיהו, באופן מלאכותי על ידי הקשחת התנאים לקבלת משכנתא רק לרכישת דירות ורק לרכישה לצורך השקעה", אמר אטיאס. "במידה ויעשה זאת, ההיצע שאנו מגדילים ישפיע באופן ישיר על מחירי הדירות".
בשבוע שעבר, בנק ישראל עשה את מה שמרבית הכלכלנים ציפו שיעשה והעלה את הריבית בשיעור של 0.25% לרמה של 2%. מדובר בהעלאה רביעית של שיעור הריבית מתחילת השנה. מבין הסיבות להעלאת הריבית, ציין בנק ישראל את מחירי הדירות שממשיכים לעלות בשיעורים גבוהים תוך המשך מגמת ההתרחבות המהירה באשראי לדיור בהשפעת הריבית הנמוכה וההתאמה האיטית של היצע הדירות.
כאמור, סטנלי פישר, כינס היום מסיבת עיתונאים במסגרתה דן במצב הכלכלה במשק הישראלי ובעולם טרם פתיחת הכנס השנתי של קרן המטבע העולמית (IMF) בוושינגטון בסוף השבוע. במהלך הכינוס, דיבר פישר על המשך היחלשותו של הדולר והתייחס למצב הנדל"ן במשק הישראלי.
"מחירי הדירות עולים מהר מאוד ואנחנו כל הזמן בודקים את המצב. קיים פיגור בנתונים לגבי מחירי הדירות והוא לא קטן", אמר פישר. אני מניח שיש איזושהי האטה בקצב העלייה של מחירי הדירות. אם הגידול בהיצע לא ימשך ניאלץ לנקוט בצעדים נוספים".
בתגובה לדברי פישר, אמר אטיאס: "הוצאנו השנה 30 אלף יחידות, מעל ומעבר למה שחשבנו שאנחנו יכולים לעשות וכפול ממה שהיה לפני כן", אמר אטיאס והוסיף גם השנה הממשלה מתכוונת להוציא כמות דומה. "מחירי הדירות לא עלו בבת אחת, ולריבית הנמוכה יש משקל גבוה מאד בכך. מעולם בישראל לא היתה ריבית של 0.5%. ב-2009 30% מהעסקאות היו של משקיעים - ו-45% בתל אביב".
"אי אפשר לייצר יחידות דיור רק כי רוצים", סיכם אטיאס. "זוהי לא מאפיה שמחליטה לעשות כמות מסויימת של לחם במשמרת. צריך קרקע, הסכם עם רשות מקומית ומשרדי תשתיות, תחבורה ובריאות. עד שמוציאים מכרז ישנם תיאומים רבים".
שוק הנדל"ן איננו ספקולטיבי
עוד מבין המגיבים לכינוס בו נאם נגיד בנק ישראל. נשיא התאחדות הקבלנים , ניסים בובליל אמר כי מדברי הנגיד ניכר כי במדיניות העלאת הריבית הוא פוגע בצמיחת המשק כ"עונש" לממשלה שאינה פועלת מספיק להגדלת ההיצע של הדירות.
"המהלך של נגיד בנק ישראל להעלאת הריבית לא יביא לתוצאה המבוקשת של צינון שוק הנדל"ן ורק יגרום לפגיעה ביצואנים ובעסקים הקטנים והבינוניים במשק", אמר בובליל. "הבעיה בשוק הנדל"ן הינה בעיה של היצע ולא בעיה של ביקוש".
בהתייחס לנושא הדיור, אמר בובליל כי "על הממשלה לטפל בנושא ההיצע של הדירות ובהסרת חסמים בשוק הנדל"ן, על מנת ליצור מלאי של דירות שיענה על הביקושים הגבוהים ויצור יציבות במחירים, ולא להמתין לצעדים נוספים של העלאת ריבית שיפגעו בצמיחת המשק".
במהלך מסיבת העיתונאים היום, ציין נגיד בנק ישראל כי האינפלציה נמצאת במרכז היעד אך מחירי הדירות עולים מהר מאוד". אנחנו מאמינים בגירעון בשיעור 4%. קיים עודף בחשבון השוטף שצפוי לעמוד השנה על 6.8 מיליארד דולר. הנתונים חיוביים במיוחד בהשוואה למצב הכלכלה העולמית".

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.