אצבעות שחורות 24.9.10
הרבה כתבות על נשים אקטיביות יש בסו"ש האחרון. ואני מרוצה, מאוד מרוצה. ויש גם מלחמות, ניק הורנבי, צרות בכותרות, ואף מילה כמעט על אהוד את אהוד את אהוד. כה נמאס
מוסף הארץ
נועם שיזף גבה את עדותו של קנת אוקיף, איש מארינס לשעבר, שהיה על סיפון המרמרה.בינתיים זה לא באתר. שווה לעקוב ולקרוא.זה לא שאני אומרת כזה ראה וקדש, אבל הוא נשמע משכנע לגמרי. וגם, מה לעשות, הוא לא אנטישמי. עדכונים, ראשון: אם7 לילות
דפנה לוסטיג מראיינת (כנראה) את ניק הורנבי, הוריי, שיצא עם ספר חדש. בכות' המש' לא נכתב שזה ראיון. בכתבה עצמה, שנראית כמו ראיון, אין שום הסבר איך נערך זה. היא נסעה אליו? הוא בא אליה? טלפון? מסנג'ר? מיילים? דו שיח? רשימת שאלות? סמסים? תנו לי את המידע הזה, הוא חשוב לי מאוד. מה זה העמעום הזה, אני רוצה לדעת מה קרה שם!אם חיפשתם אותו בפייסבוק, הרי הוא אומר:"אין לי טוויטר, אבל יש לי עמוד בפייסבוק. אני לא ממש פעיל, אבל אני מאשר כל בקשת חברות".על חי משפחה:"החברה שלנו חושבת שילדים הם התרופה לכל דבר. היא מפעילה עליהם לחץ אדיר להיות המושיעים. הם לא כאלה והם לא יכולים להיות כאלה. אני ממש לא חושב שעדיף להיות חלק ממשפחה לא מתפקדת מאשר להיות בלי משפחה בכלל. באופן כללי, אני חושב שלא צריך להפנות כל כך הרבה אנרגיה לילדים"ועל מעריצים וגיבוריהם:"ברור שעדיף לא לפגוש אותם! מאחר שכל העולם הזה מורכב מפנטזיות ואשליות, אין שום דרך לצאת מהמפגשים האלה טוב. אף פעם. למעריץ יש תמיד איזו פנטזיה שבסופו של המפגש הגיבור שלו יתאהב בו והם יחליפו מיילים וייצאו יחד לחופשה. מכיוון שאין שום סיכוי שזה יקרה, תמיד כרוכה במפגש מסוג כזה אכזבה. בכל פעם שפגשתי מישהו שאני מעריץ, הרגשתי שבסופו של דבר אלו אנשים בורגנים ומשעממים בדיוק כמוני".לוסטיג שואלת אותו אם יש לו קורא אלקטרוני (מה, היא רוצה למכור לו את "eברית"?) והוא עונה שכן, אבל שהוא לא מצליח לקרוא עליו ספרים, ושאנשים אוהבים את הספרים שלהם כרוכים. כשהיא שואלת אם המכשירים נועדו לגרום לצעירים להתחיל לקרוא, או שזו עוד דרך של החברות לעשות כסף, הוא עונה לה שכנראה האפשרות השנייה היא הנכונה.אאוץ'.המוסף לשבת, ידיעות
כנראה שסוכות הוא חג העשירים. לא רק במעריב היה פרויקט של השכנים הכי עשירים שלכם, גם פה יש אחד כזה (עקיבא נוביק): "בעלי הבתים הכי מפוארים בשטחים פותחים את הדלת, וכשאומרים להם הקפאה הם חושבים רק על הפריזר"גם עשירים, גם שטחים. כואב כפליים.ממון
לעורכי המוסף שלום: כמה פעמים בשנה צריך לפי דעתכם לשלוח בחורה צעירה וחלקת פנים למנתחים פלסטיים, ממלאי פנים ומזריקי חומצות ובוטוקס? לא, כמה, תגידו, ברצינות, שאדע למה לחכות. ומה ציפיתם לקבל מהכתבה הזו, שיש כמה רופאים או מייפים שידחפו יותר, וכמה שפחות? אז קיבלתם. עכשיו הרפו נא. לשנה לפחות. תודה מראש.סופשבוע
עמית כהן מראיין את סוהא עראף, שביימה סרט לא אופטימי עלישראל היום
אמילי עמרוסי מדברת עם ציפי חוטובלי שעשתהלחם עבודה
גבי בר חיים עזבה את מעריב ועברה לידיעות.ליתר דיוק ל-7 לילות. בסו"ש זה היא מראיינת (לשער) את גיא פינס, שעבר מהוט לערוץ 10 והרייטינג שלו הוא עתה פי 5.ברשת
אריאנה האפינגטון מנתחת אתמה מעניין אנשים יותר ממלחמות בין אדם לרעהו?
אז הנה כמה מהימים האחרוניםד"ר יהודה באואר יוצא נגד בני ציפר, שמציע לערוך ליהודיםנעמי פולני
מרוב שראיונות משעממים אותה, התראיינה פעמיים. למתברר שמכירת פרי ההרבעה
עליה דיווחתי כאן לפני כיומיים, כשגלעד שרון קנה את הפר היקר ביותר שהיקף אשכיו 40 ס"מ, הפכה לכתבהמח' וידוא עובדות
עובר אורח 16:00 24/09/10 עצוב, כי בסוף שוכחים את כולםידיעות המוסף לשבת עמוד 17 (עודד שלום וגדעון מרון על החלוצים המתאבדים הקבורים בעמק הירדן)"פארווערטס" היה עיתון אידישאי קטן של הקהילה היהודית בניו-יורק".לא נכון. זה היה עיתון נפוץ ובעל השפעה. שמאל חברתי קנאי, כמעט קומוניסטי, ולא כל כך ציוני. בעל השפעה בניו-יורק ובמידה רבה בכל יהדות ארה"ב. שיא התפוצה כנראהצרות בכותרות
"מלחמה וחלום" (על לוחמת החופש האפגאנית, שער מוסף הארץ)"עלתה על סרטון" (בלוקבסטר פשטה את הרגל, המארקר)לפני פיזור
הולכת לשבת בסוכה.