פאר לוין משיקים קורס לדוברות ויח"צ; בכירים בתקשורת בין המרצים

ההרשמה לקורס הראשון יוצאת לדרך. עד כה עסק משרד פאר&לוין בין היתר בארגון ימי עיון, פאנלים מקצועיים וסדנאות בתחום התקשורת
משה בנימין |

ביה"ס לתקשורת של משרד יחסי הציבור פאר&לוין פותח בקרוב את הקורס הראשון להכשרת דוברים ואנשי יח"צ. הלימודים יתקיימו בשיתוף האיגוד הישראלי לדוברות ויחסי ציבור. עד כה עסק משרד פאר&לוין בין היתר בארגון ימי עיון, פאנלים מקצועיים וסדנאות בתחום התקשורת, וכעת עולה מדרגה ופותח מסלול ללימודי תעודה, עם 50 מרצים מבכירי התקשורת בישראל.

בסגל המרצים של קורס דוברות ויח"צ יכללו בין השאר: אמנון אברמוביץ', משה ורדי, יון פדר, השופט בדימוס שלי טימן, שלום קיטל, ד"ר מינה צמח, השופט בדימוס שלי טימן, אופיר פינס, עו"ד אלדד יניב, ערן טיפנברון ועוד.

הקורס "דוברות ויחסי ציבור" - ייפתח ב-25 באוקטובר ויכלול 36 מפגשים שיתפרסו על פני כ 9 חודשים. במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים בין היתר על עבודת הכתב והעורך, שיקולי עריכה, תפקידי הדובר ואיש יחסי הציבור וכן על מערכות הקשרים והאינטראקציה בין עיתונאים ואנשי יחסי ציבור.

איתן לוין, מבעלי פאר&לוין: "המסר שלנו לסטודנטים - בואו ללמוד תקשורת מהאנשים שעושים תקשורת. אנו נכשיר את הדור הבא של המקצוענים בעולם התקשורת. באוניברסיטה מלמדים את הצד התאורטי, אנחנו נעסוק רק בצד המעשי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.