זהירות, האינפלציה בדרך

העליות החדות במחירי הסחורות מייקרים את מוצרי המזון באופן משמעותי, דבר אשר עלול להוביל לזינוק באינפלציה בעתיד הנראה לעין

לאחרונה היינו עדים לזינוקים חדים במחירי הסחורות שנגרמו בעיקר כתוצאה משינויי המזג אוויר הקיצוניים בעולם.

מחיר החיטה

מחיר החיטה זינק ב- 100% מתחילת השנה על רקע השריפות ברוסיה, שנגרמו כתוצאה מגל החום הכבד אשר שרר באזור, דבר אשר פגע קשות ביבולים. הבצורת המתמשכת ברוסיה, השדות המיובשים בקזחסטאן ובאיחוד האירופי והשיטפונות בקנדה עלולים לפגוע ביבול של השנה הבאה.

מחיר הכותנה

מחיר הכותנה עלה בחודש אוגוסט לרמת שיא של כל הזמנים בנקודה 85.68 סנט לפאונד. הסיבה לעלייה החדה במחירים הייתה : הביקושים החדים לכותנה בסין יצרנית וצרכנית הכותנה הגדולה בעולם, אשר דלדלו את מלאי הכותנה לרמתו הנמוכה ביותר זה 15 שנה.

צרכנית השנייה בגודלה בעולם היא הודו, אשר הגדילה משמעותית את הצריכה לכותנה והיא צפויה להגדיל את הצריכה ביותר מ-30% לעומת השנה שעברה. העלייה במחיר הכותנה תקשה מאוד על תעשיית הטקסטיל ותפגע ברווחיה.

ככל הנראה, לא יהיה מנוס מעליית מחירים של מוצרי הלבשה רבים, סדינים וכדומה. בבריטניה מתחילים להרגיש היטב את העלייה במחירי הכותנה. אחת הסיבות העיקריות לעליה באינפלציה באנגליה הינה העלייה במחירי ההלבשה.

קפה מזן ערביקה

מחיר הקפה מהזן המשובח ביותר נסחר במחיר הגבוהה ביותר מאז 1997 תמורת יותר מ- 180 סנט לפאונד. צריכת הקפה העולמי הוכפלה בעשור האחרון, ובמקביל חל צמצום באספקה דבר אשר גרם לצניחה במלאי הקפה ב-30% לשפל היסטורי.

ההערכה היא שיבול הקפה העולמי בשנה המסתיימת בספטמבר יהיה נמוך ב 5.9% לעומת השנה שלפניה, ויסתכם ב 120.6 מיליון שקים (בני 60 ק"ג כל אחד). זאת בשעה שהצריכה באותה עונה צפויה להיות גבוהה יותר ולהסתכם ב 131.2 מיליון שקים.

ברזיל אחראית ל 34% מיבול הקפה העולמי, וייטנאם ל-% 14 וקולומביה ל-10%. מאחר שהמלאים ממילא מצומצמים, הרי שכל ידיעה על מזג אוויר קיצוני באחד מאזורי הגידול העיקריים גורמת מיד לעליית מחיר הקפה.

באשר לעונת הגידול המתחילה בספטמבר, משרד החקלאות האמריקאי צופה כי היבול הברזילאי יגיע לשיא של 55.3 מיליון שקים ושהיבול העולמי יגיע ל-139.7 מיליון שקים. זאת כאשר תחזית הצריכה היא ל-134.7 מיליון שקים.

זהב - בשיא כל הזמנים

הזהב ביצע מהלך עליות מרשים ביותר מאז פרוץ משבר האשראי. מהלך העליות החד ביותר החל בסוף שנת 2008, אז נסחר הזהב תמורת קצת יותר מ-700 דולר לאונקיה. כיום מחיר האונקיה כמעט הוכפל ונסחר בימים אלו ברמות שיא של כל הזמנים תמורת 1280 דולר לאונקיה.

להלן מספר סיבות לעלייה החדה במחיר הזהב:

- משבר פיננסי כלל עולמי אשר גרם לחוסר אמון במערכת הפיננסית, גרם למשקיעים לחפש מקלט בטוח.

- גידור סיכון להתפרצות אינפלציונית לאחר הזרמת הכספים מצדם של הבנקים המרכזיים בעולם.

- מדיניות תמרוצים שכללה הורדת ריבית לרמה אפסית בארה"ב.

- הגדלת רזרבות הזהב בסין.

סוכר

הסוכר הגולמי חווה עלייה משמעותית במחירים, עלייה זו נגרמה בעקבות בעיות בשינוע הסוכר בשל הצפיפות בנמלים בברזיל. סיבה נוספת לעליה במחיר הסוכר הייתה, הירידה בייצור הסוכר בהודו עקב ירידת גשמים מועטה מהצפוי בעונת המונסונים. אם מסתכלים על החוזה של חודש אוקטובר, הסוכר נסחר ברמת שיא של 24.80.

לסיכום

תנאי מזג האוויר הקיצוניים שהיו לאחרונה גרמו לירידות במלאים של סחורות רבות ובעיקר של החיטה. הפגיעה הקשה ביבולים גורמת לעליות חדות במחירי המזון וההלבשה. כמו כן,

גם הפירות והירקות מתייקרים בצורה דרסטית עקב הפגיעה הקשה ביבולים, שנגרמה בעקבות מזג האוויר החם והיבש. לדוגמה, ניתן למצוא אצלנו בארץ עגבניות תמורת קרוב ל-15 ש"ח לקילו!

העלייה החדה במוצרי המזון יובילו בסופו של דבר להתפרצות אינפלציונית ממשית, אשר תעמיד בסכנה את הכלכלה העולמית, שעדיין נאבקת במטרה לשקם את ההריסות שמשבר האשראי הבין החמורים בהיסטוריה גרם למשק העולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.