זהירות, האינפלציה בדרך

העליות החדות במחירי הסחורות מייקרים את מוצרי המזון באופן משמעותי, דבר אשר עלול להוביל לזינוק באינפלציה בעתיד הנראה לעין

לאחרונה היינו עדים לזינוקים חדים במחירי הסחורות שנגרמו בעיקר כתוצאה משינויי המזג אוויר הקיצוניים בעולם.

מחיר החיטה

מחיר החיטה זינק ב- 100% מתחילת השנה על רקע השריפות ברוסיה, שנגרמו כתוצאה מגל החום הכבד אשר שרר באזור, דבר אשר פגע קשות ביבולים. הבצורת המתמשכת ברוסיה, השדות המיובשים בקזחסטאן ובאיחוד האירופי והשיטפונות בקנדה עלולים לפגוע ביבול של השנה הבאה.

מחיר הכותנה

מחיר הכותנה עלה בחודש אוגוסט לרמת שיא של כל הזמנים בנקודה 85.68 סנט לפאונד. הסיבה לעלייה החדה במחירים הייתה : הביקושים החדים לכותנה בסין יצרנית וצרכנית הכותנה הגדולה בעולם, אשר דלדלו את מלאי הכותנה לרמתו הנמוכה ביותר זה 15 שנה.

צרכנית השנייה בגודלה בעולם היא הודו, אשר הגדילה משמעותית את הצריכה לכותנה והיא צפויה להגדיל את הצריכה ביותר מ-30% לעומת השנה שעברה. העלייה במחיר הכותנה תקשה מאוד על תעשיית הטקסטיל ותפגע ברווחיה.

ככל הנראה, לא יהיה מנוס מעליית מחירים של מוצרי הלבשה רבים, סדינים וכדומה. בבריטניה מתחילים להרגיש היטב את העלייה במחירי הכותנה. אחת הסיבות העיקריות לעליה באינפלציה באנגליה הינה העלייה במחירי ההלבשה.

קפה מזן ערביקה

מחיר הקפה מהזן המשובח ביותר נסחר במחיר הגבוהה ביותר מאז 1997 תמורת יותר מ- 180 סנט לפאונד. צריכת הקפה העולמי הוכפלה בעשור האחרון, ובמקביל חל צמצום באספקה דבר אשר גרם לצניחה במלאי הקפה ב-30% לשפל היסטורי.

ההערכה היא שיבול הקפה העולמי בשנה המסתיימת בספטמבר יהיה נמוך ב 5.9% לעומת השנה שלפניה, ויסתכם ב 120.6 מיליון שקים (בני 60 ק"ג כל אחד). זאת בשעה שהצריכה באותה עונה צפויה להיות גבוהה יותר ולהסתכם ב 131.2 מיליון שקים.

ברזיל אחראית ל 34% מיבול הקפה העולמי, וייטנאם ל-% 14 וקולומביה ל-10%. מאחר שהמלאים ממילא מצומצמים, הרי שכל ידיעה על מזג אוויר קיצוני באחד מאזורי הגידול העיקריים גורמת מיד לעליית מחיר הקפה.

באשר לעונת הגידול המתחילה בספטמבר, משרד החקלאות האמריקאי צופה כי היבול הברזילאי יגיע לשיא של 55.3 מיליון שקים ושהיבול העולמי יגיע ל-139.7 מיליון שקים. זאת כאשר תחזית הצריכה היא ל-134.7 מיליון שקים.

זהב - בשיא כל הזמנים

הזהב ביצע מהלך עליות מרשים ביותר מאז פרוץ משבר האשראי. מהלך העליות החד ביותר החל בסוף שנת 2008, אז נסחר הזהב תמורת קצת יותר מ-700 דולר לאונקיה. כיום מחיר האונקיה כמעט הוכפל ונסחר בימים אלו ברמות שיא של כל הזמנים תמורת 1280 דולר לאונקיה.

להלן מספר סיבות לעלייה החדה במחיר הזהב:

- משבר פיננסי כלל עולמי אשר גרם לחוסר אמון במערכת הפיננסית, גרם למשקיעים לחפש מקלט בטוח.

- גידור סיכון להתפרצות אינפלציונית לאחר הזרמת הכספים מצדם של הבנקים המרכזיים בעולם.

- מדיניות תמרוצים שכללה הורדת ריבית לרמה אפסית בארה"ב.

- הגדלת רזרבות הזהב בסין.

סוכר

הסוכר הגולמי חווה עלייה משמעותית במחירים, עלייה זו נגרמה בעקבות בעיות בשינוע הסוכר בשל הצפיפות בנמלים בברזיל. סיבה נוספת לעליה במחיר הסוכר הייתה, הירידה בייצור הסוכר בהודו עקב ירידת גשמים מועטה מהצפוי בעונת המונסונים. אם מסתכלים על החוזה של חודש אוקטובר, הסוכר נסחר ברמת שיא של 24.80.

לסיכום

תנאי מזג האוויר הקיצוניים שהיו לאחרונה גרמו לירידות במלאים של סחורות רבות ובעיקר של החיטה. הפגיעה הקשה ביבולים גורמת לעליות חדות במחירי המזון וההלבשה. כמו כן,

גם הפירות והירקות מתייקרים בצורה דרסטית עקב הפגיעה הקשה ביבולים, שנגרמה בעקבות מזג האוויר החם והיבש. לדוגמה, ניתן למצוא אצלנו בארץ עגבניות תמורת קרוב ל-15 ש"ח לקילו!

העלייה החדה במוצרי המזון יובילו בסופו של דבר להתפרצות אינפלציונית ממשית, אשר תעמיד בסכנה את הכלכלה העולמית, שעדיין נאבקת במטרה לשקם את ההריסות שמשבר האשראי הבין החמורים בהיסטוריה גרם למשק העולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.