פיזור עולמי, ספטמבר: איזו מדינות מקבלות "תשואת יתר"?
השווקים המתעוררים (בעיקר הודו וברזיל) פרסמו נתוני צמיחה מרשימים וממשיכים להוות תמיכה לשוקי המערב. זאת, כשברקע ממשיכה האי וודאות לגבי קצב צמיחת הכלכלה בארה"ב, אשר גוררת את תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים שם לאזור ה-2.5%.
להערכתנו, רמת תשואה זו מצדיקה הסטת כספים מאפיק זה למניות ומזומן. סיבה נוספת שיכולה להוסיף רוח גבית לשוק, הינה פעילות המיזוגים והרכישות אשר עלתה מדרגה על רקע תנאי אשראי זולים ואשר צפויה לעמוד בחודש אוגוסט על כ-280 מיליארד דולר (הרמה הגבוה ביותר השנה נרשמה במרץ עם כ- 200 מיליארד דולר). החברות בעולם מחזיקות כ- 3 טריליון דולר במזומן ותרות אחרי אלטרנטיבות, מגמה זו צפויה להימשך על רקע התשואות הנמוכות באפיקים הסולידיים.
שווקים מפותחים
באירופה באופן מפתיע, מדד בטחון העסקים והצרכנים עלה באוגוסט לרמתו הגבוהה מזה יותר משנתיים, אך הסנטימנט ביבשת ממשיך להיות שלילי כשהוא מושפע בעיקר מהצפי להמשך החולשה בכלכלת ארה"ב. אירופה ממשיכה לסבול הן מהורדת דירוג החוב החיצוני של אירלנד מ-AA ל-AA מינוס והן מחששות לגבי מצבן של יוון והונגריה. בשבועות האחרונים אנו עדים למהלך של התרחבות המרווחים בין אג"ח ממשלתי באירופה לבין אג"ח חברות.
ביפן מוטת הייצוא ממשיכה לסבול מהתחזקות הין. המשקיעים התאכזבו כשהבנק המרכזי במדינה הודיע, כי יגדיל את היקף ההלוואות לבנקים בכ-116 מיליארד דולר לסך של כ-350 מיליארד דולר. זאת, במטרה להקטין את סביבת הריבית שעומדת על 0.1% ולהחליש את הין. צפי המשקיעים היה לתוכנית תמריצים גדולה יותר שתכלול גם קניית אג"חים. במקביל, ההאטה בכלכלת מדינות המערב מאטה את קצב הצמיחה במדינה.
בארה"ב נתוני המאקרו החלשים ממשיכים להעיד על התאוששות איטית בכלכלת ארה"ב. התמ"ג (הערכה משנית) עלה בקצב שנתי של 1.6% ברבעון השני (מעל לציפיות האנליסטים אשר עמדו על 1.4% אך נמוך מהערכה הראשונית שעמדה על 2.4%). גם שוק התעסוקה והנדל"ן ממאנים להתייצב כך שעיני המשקיעים מופנות לממשל, בתקווה שיצא בתוכנית תמריצים חדשה.
לאור זאת אנו ממליצים על השקעת חסר בשווקים המפותחים (ארה"ב, אירופה ויפן). למרות זאת, ישנן מדינות מפותחות אשר לדעתנו מצב כלכלותיהן טוב יותר ובראשן קנדה. שם המערכת הפיננסית המקומית חזקה וצפויה להמשיך ליהנות מהביקוש העולמי לסחורות (בהיותה יצואנית של נפט וזהב). ארגון ה- OECD מעריך שהתמ"ג שלה יגדל ב-4% בשנת 2010 וב-3.2% בשנת 2011.
להערכתנו, אוסטרליה אשר דיווחה על צמיחה נאה של 1.2% ברבעון החולף תמשיך ליהנות מביקוש עולמי לסחורות בטווח הבינוני והארוך בשילוב עם מערכת פיננסית שקופה וחזקה.
שווקים מתעוררים
אנו ממליצים על משקל יתר משמעותי בשווקים המתעוררים. מדינות מזרח אסיה ובעיקר הודו ממשיכות לצמוח בקצב מרשים. הודו צמחה ברבעון השני השנה בקצב של 8.8% כשהביקושים המקומיים חזקים. ברזיל צומחת בקצב מרשים וגם המטבע המקומי מפגין עוצמה.
הכותבים הם דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
