ניתוח קמפיין: הפרסומת של דפי זהב עם אלירז שדה, יש כשל אסטרטגי
המיתוג של דפי זהב הוא אחת הפרות הקדושות של תקשורת מותגים עוד מימי 'אם אתה לא שם אתה לא קיים'. לפני כשנה עלתה חברת דפי זהב בקמפיין שהציג את דפי זהב כחולשת על כל סוגי העסקים. כל שלט דפי זהב 'התחפש' לעסק אחר. למשל "גישור" היה שני שלטים שיש בינם 'קרע', "בתי מרקחת" הציג את דפי זהב כקפסולת אנטיביוטיקה, "מובילים" הובילו חלק מהשלט, זגגים תיקנו סדקים בשלט ועוד רבים וטובים.
ברמת שיתוף הצרכן הסופי ביצירת ה'שפה', אפשרה דפי זהב לציבור המשתמשים לאלתר פרסומות משל עצמם. באתר נוצרו עשרות פרסומות תחת אותו קונספט קריאטיבי, פחות מצונזרות ויותר נועזות כמו למשל וילון אדום ל"נערות ליווי", לוגו מטושטש ל"הסרת משקפיים" ולוגו בצורת קונדום ל"סקסולוגים".
ראוי לציין שקמפיין עוקב של 144 של בזק עלה לא הרבה אחריו עם רעיון דומה מאד, אולי דומה מדי.
בימים אלה מקמפיינת דפי זהב את 'אפליקציית ריאליטי' בטלוויזיה ובאינטרנט, שוב, בקמפיין חינני ויצירתי לעין ערוך שמדגים אף הוא את מכלול סוגי העסקים שניתן להשיג בדפי זהב, הפעם באמצעות המכשיר הסלולארי ש'עוזר לך לסדר את היום'.
הפרסומת בטלוויזיה מציגה אדם שמצליח 'לתחמן' את הבוס באמצעות הפקת דיוקן עצמי בגודל טבעי של עצמו תוך שהוא נעזר באפליקציית הריאליטי של דפי זהב במכשיר הסלולרי שלו. הבחור, שהוא במקרה גיבור ריאליטי, מתעורר בשבע וכבר בתשע בבוקר מתייצבת דמות הקרטון אל שולחן העבודה שלו. כדי להפיק את זה נעזר במעצב שיער, צלם, גרפיקאי, בית דפוס ושליחויות "אוץ רוץ" ביעילות ובמהירות שרק אפשר לחלום עליהן. באתר אפשר לראות את גיבור הקמפיין שלנו, אלירז, מבצע סדרה דומה של פעולות באמצעות האפליקציה החל מחיפוש והזמנת מונית, מציאת קפה בקרבת מקום והזמנת פרחים לאימא שלו.
אפשר היה לסכם את הקמפיין בוואו אמיתי. האפליקציה מהממת. האפשרות למצוא, להזמין, לבצע את כל סידורי היומיום בכמה לחיצות כפתור היא חלומית, מרגיעה ורלוונטית - שהרי מה יותר מאמלל את היום יום שלנו מסיזיפיותו של עולם הסידורים?
כמעט אמרנו וואו, אבל יש פה כשל אסטרטגי
ובכל זאת יש פה כשל אסטרטגי מהותי. הקמפיין אמנם מעלה חיוך אך אינו מבשר חדשה מרעישה באמת לגבי דפי זהב שנלחם על הצדקת קיומו. דפי זהב איבד את מעמדו כ-must have והפך nice to have. וזה לא מספיק טוב.
דפי זהב חדר לעולמנו כאינדקס שסידר וארגן לנו עסקים כמו ששום ספר טלפונים לא הצליח לעשות. המעבר הדרמאטי מספר טלפוני שמי המסודר לפי אלפבית לסיווג של מספרי טלפון על פי סוג העסק - היה גאוני וכל כך מקצר דרך, עד שהסיסמא "תן לאצבעות ללכת במקומך" הייתה הדבר הכי קרוב להייטק באותם הזמנים.
מאז כניסת הטלפון הנייד לחיינו, ממנו ניתן לצלצל למוקד 144 מכל פינה, ולצידו כניסת גוגל למחשב הביתי, המחשב הנייד והסלולארי קשה מאד שלא להבחין בעובדה שדפי זהב כותרה בידי מתחרים. פתאום "שאול בניו ופרחיו" שעסקיו וחמניותיו פרחו בזכות דפי זהב כבר פחות קיים רק בזכות דפי זהב. 'אם אתה לא שם אתה לא קיים' היה נכון עד שמנועי החיפוש המחייגים והמוקלדים הלכו איתנו לכל מקום והגשימו את 'תן לאצבעות ללכת במקומך' טוב יותר מדפי זהב.
ידוע שאנחנו מחפשים קיצורי דרך והפכנו מפונקים וקצרי רוח עד כדי כך שהתחרות על אינדקס החיפוש נעה על ציר היעילות והמהירות באופן כזה שקליק נוסף מייתר מנוע אחד והופך את האחר לפייבוריט.
האינדקסים ששרדו את הגיליוטינה הזו הם רק אינדקסים שמעניקים ערך מוסף כגון זאפ או רסט (גם הם מבית דפי זהב). זאפ מצליח לשמור על הסטטוס שלו כאינדקס השוואת מחירים, ורסט נלחמת בשיניים בגוגל בכך שהיא לא רק מביאה את המשתמש לאתר המסעדה, כתובתה והטלפון שלה, אלא מעניקה לו סרגל התמצאות נוסף שמאפשר לו לקבל מידע חיוני בהקלקה מיידית כגון חניה, תפריט ילדים, מנות ללא גלוטן ועוד.
המחויבות של כל אינדקס היא להציע לצרכן הצעה מפתה יותר מגוגל או כל חיפוש אוניברסאלי אחר שאינו נכנס, בהכרח, למוחו וצרכיו של הלקוח.
אך דפי זהב, למרות האפליקציה החדשה, המפתה והמאד רלוונטית, ממשיך לדבר אלינו בערכים של שנות השמונים. הוא ממשיך להתעקש על זהותו כאינדקס חיפוש בתי עסק, כשהחידוש הוא רק כמותי: אז עכשיו זה על הסלולארי ואפשר למצוא ולהתקשר יותר מהר ויש התייחסות למיקום הגיאוגרפי, אבל זהו מסר טכני מדי, תיאורי מדי ואינו מכריז על גזרה חדשה.
תפקיד המנהיג - לפתוח פער חדש מהמתחרים, זה לא קרה הפעם
אם מחקים אותך ומטשטשים את יתרונך היחסי ואת נקודת הבידול שלך, זוהי אחריות שלך כמנהיג לפתוח פער חדש בינך לבין המתחרים שלך ולהשאיר אותם מאחור כפי שעשית זאת בעבר. אם לא תפתח פער כזה, לא ייווצר דיון, ואם לא ייווצר דיון אתה לא מנהיג אלא אחד מהחבר'ה. דפי זהב אמנם הפציע עם קמפיין חינני ועם קלישאה קולנועית שכולנו אוהבים, תוך שימוש בעגה האהודה של אלירז (בעיקר בטקסטים באתר), אבל זה לא מספיק כדי לסובב לשוק את הראש ולהרגיש שחייבים את זה.
כדי לנסח אסטרטגיה נבונה לאינדקס עיסקי שמארגן עבורנו את עולם הסידורים שלנו ולוקח על עצמו מחויבות "לסדר עבורנו את יומנו" צריך יותר מזה.
כדי שתיווצר תשוקה מיידית לאפליקציה על פני כל האפשרויות, לרבות האתרים ורשימות אנשי הקשר באאוטלוק ובנייד, מנועי החיפוש ומוקדי המידע המאוישים, צריך למצוא את נקודת התורפה של כל אלה, את החלל שהם אינם מצליחים למלא ולמלא אותו ורק אותו במסר אחד ונועז ששייך לדפי זהב, ורק לדפי זהב.
חייב את ה-must have
בבחינה ראשונית של אפליקציית הריאליטי זה נמצא שם בין השורות. המוצר חזק ולמרות שהוא מאריך את מספר הקליקים, הוא מצליח לקצר עבור הפרט את יגון הסידורים כי הוא חושב "צרכן" יותר מאשר "אינדקס". הוא יכול להעצים את הרלוונטיות של המותג 'דפי זהב' ולהחדיר אותו מחדש כ-must have למוח הלקוח.
למשל, דפי זהב ריאליטי יכול להתאים את עצמו ליוזר ולהפוך להיות יותר ויותר מותאם אישית. הוא יכול להיות לנו משרת אישי נאמן, ולבנות איתנו 'יחסים' ארוכי טווח. האפליקציה יכולה לחנך אותנו להעדיף אותה על פני שימוש ב 144 או גוגל, ולעצב את ההרגלים שלנו להיות שפויים יותר ואימפולסיביים פחות.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
