דעה: הגיע הזמן לדרג גם את משרדי יחסי הציבור

"אנחנו משפיעים על תהליכים לא פחות ממקבלי ההחלטות וקובעים את הכותרות לא פחות מהעיתונאים ועם זאת התדמית של הענף נמוכה"

הענף שאנחנו עוסקים בו הינו אחד המשפיעים במשק הישראלי. אנחנו קובעים את הכותרות לא פחות מהעיתונאים, אנחנו משפיעים על תהליכים לא פחות ממקבלי ההחלטות, ואנחנו יודעים לקדם חברות עסקיות לא פחות מהמנכ"לים וסמנכ"לי השיווק. מבלי להיכנס לפרשת מסמך גלנט שבה עשו שימו נלוז בשמו של אחד מבכירי הענף, אין ספק שפרשה זו שמה את הענף שלנו , פעם נוספת, באור הזרקורים.

ועם כל ההשפעה הזו, התדמית של הענף הינה נמוכה. ישנם עיתונאים, אשר בעוד כמה ימים ישלחו לנו קורות חיים, מזלזלים בנו, וגם חלק מהמנכ"לים אשר כל חלומם הוא להופיע בטלוויזיה, מתייחסים אלינו כאל היועצים החשובים פחות- לעומת עורך דין, יועץ מס או פרסומאי. אני חושב שהענף שלנו צריך ליזום כמה תהליכים אשר ייצרו ענף מקצועי יותר, תחרותי יותר וממותג יותר.

הנקודה הראשונה היא ליצור דירוג משרדי יחסי ציבור. הדירוג יעשה לענף שלנו מה שהוא עשה לענף עורכי הדין, רואי החשבון והפרסום. הוא יגרום לכך שיהיה מה לעסוק בו. משרדים ישקיעו בעובדים איכותיים ויווצרו מיזוגים אשר יביאו לפירמות אמיתיות כפי שהדבר קיים בענפים אחרים של נותני שירותים.

הטבע התחרותי של העוסקים בענף, יגרום לכך שהדירוג יהפוך למטרה חשובה ויניע תהליכים חשובים. הדירוג יחשוף מספר משרדים אשר נחשבים גדולים וחשובים, והם למעשה משרדונים של 5-6 אנשים. הדירוג יביא לשקיפות, למרדף אחרי טאלנטים ולפרמטר נוסף בבחירת משרד לעבוד איתו או לעבוד בו.

אין סיבה שזה יעבוד בפירמות עורכי דין ורואי חשבון- על פי מספר בעלי מקצוע במשרד או במשרדי הפרסום על פי מחזור פרסום, וזה לא יעבוד אצלנו. ניתן לעשות זאת באחת משתי דרכים- או על פי כמות עובדים אשר מקבלים משכורת מלאה במשרד חתום ע"י רו"ח החברה, או בדרך של מחזור כספי חתום ע"י רו"ח החברה.

נכון שיתכנו מספר עיוותים בשיטה זו, אך כך הדבר גם בענפים המשיקים. אף אחד לא חושב שמשרד הפרסום העשירי הוא בהכרח פחות טוב או מקצועי מזה המדורג שמיני. אף אחד לא חושב שעו"ד בפירמות הגדולות ביותר מרוויח יותר מעו"ד ממותג כמו ציון אמיר. אך בסופו של דבר הדירוג כן משקף את עוצמת המשרד, ומייצר סטנדרטיזציה שכ"כ חסרה אצלנו.

ולמה אני כ"כ בעד דירוג זה? בעיקר מכיוון שכאשר מתמודדים למכרז או הליך תיחור כזה או אחר, הלקוח הפוטנציאלי מקבל הצעות מחיר עם הבדלים של 100 או אפילו 200% - לפעמים דווקא המשרדים "בעלי השם" נותנים את המחירים הזולים יותר..העיקר לקבל את הלקוח. כאשר הדירוג יתבסס, מן הסתם לקוחות יבינו שלמשרדים גדולים צריך לשלם יותר, והדבר יסייע לשינוי במיצוב הענף.

עד היום פניתי לאיגוד יחסי הציבור ולקבוצת יפעת בבקשה להרים את הכפפה, אני מקווה שמאמר זה יסייע אף הוא במאמץ לייסד דירוג רשמי ומקובל על הענף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.