בוכים
כותרת הפוסט היא מחווה לעמוד השער רב הפעלים של מעריב.
בעוד השערים של ידיעות ומעריב עוסקים בפיגוע, בישראל היום תמונה ממלכתית של נתניהו ואובמה עומדת במרכז השער כשהפיגועים ממוזערים.
ואם לא די בכך, כנראה כפיצוי על שאתמול הוקדש למסע בשחקים רק טורון צד עלוב לעומת העיתונים האחרים שהרחיבו עד בלי די, היום מוקדשת כפולת 2-3 לנתניהו.
התמונה, החשיפה
העיתונים (לפחות השלושה שראיתי) הצליחו להביא תצלום טרי וריחני של בועז הרפז מאתמול, על אף נסיונות המשטרה להגן על הפרח שלה בכל מחיר.
יואב יצחק חשף את
אבי גוט, יועץ תקשורת וממנהלי משרד קונקורד תקשורת.
כבוד ליח"צ במחנה!
לכבוד ראש השנה במחנה הוציא מוסף מיוחד של שיאים צה"ליים ומוכר את הסחורה למעריב ולידיעות, שהקדישו לכך את כפולת האמצע בעמודי החדשות. כל אחד בוחר אייטמים אחרים: מעריב על המדים הכי גדולים והאלוף הכי מהיר (נחשו!? גלנט! 10 ק"מ בפחות מ-50 דקות) וידיעות על החיילת הכי נמוכה והחייל הכי גבוה, על חייל עם 21 ילדים ועל החיילת שגרה הכי קל"ב - בידיעות. גם בישר"א מוקדש להכי הכי חצי עמוד.
האבל
מימון אבן-חיים, האלמן של כוכבה אבן-חיים, שנרצחה בפיגוע שלשום, מתראיין לידיעות (עקיבא נוביק), ע' 2, ומספר איך גילה שאישתו בין ההרוגים.
תפילת הנערות
שידור תפילת הנערות של רינו צרור, אתמול בערוץ 2, מתחבר היטב לפיגועי היומיים האחרונים. משלים אותו.
זה לא שבקשת רצו שתצפו בסרט: כמו שכתבתי אתמול, סגרו איתו פינה בחמישים דקות לחצות. גם יצאו צדיקים, גם לא הפריעו לאסי עזר לנהל ראיונות עומק עם צוות הוגי הדעות שלו.
מי שצפה, ולא משנה מה דעותיו הפוליטיות, בכה. כי זה סרט רגשי, שנוגע בבלוטת הדמעות, לא בשום מקום בר ניתוח. הכאב של אותן נערות, שנובע מאמונתן הלוהטת בצדקת דרכן, אמונה שעל ברכיה התחנכו מיום הולדתן הוא אמיתי, גדול ונורא. הדבקות בה הן שרות את התפילות - מדבקת. לא רק אני בכיתי בבית. גם השוטרות והחיילות שהיו שם עמדו ובכו. אחת השוטרות אפילו מלמלה את התפילה יחד עם הנערות.
צרור מפרשן את הפוליטיקה שמסביב, את כל מה שקרה פה, על פי דרכו: ישראל היא אימפריה, אריק שרון מלך, וכל ההתנהלות המקומית היא של רודנות שבעה ומנוכרת לסביבה.
קטע מהסרט ב
טסלר טוען שההסברים על התפילות
עוד טוען טסלר כי מגיע לצרור פרס הסרט התיעודי של השנה. למה, צפה הוא בכל הסרטים?
נופר סיני טוענת בידיעות שמדובר בסרט על בכי.
דורון ברוש במעריב חושב שהסרט מדבר על כאב, וכמוצר לוואי על עליבות הנוער החילוני אל מול זה הדתי.
מורן שריר שמע בתפילת הנערות "
שיר זיו בישראל היום - התעלמה מהסרט.
עצומת אריאל
נעלמה מהעיתונים כמעט. רק בשער האחורי של ידיעות נכתב שאייל גולן יחנוך.
איך דוחפים לילדים שלכם מותגים
וגם בעיתוני
"ב-YPL הנמנית על קבוצת ידיעות אחרונות, משווקים את המותגים לקראת החזרה לבית הספר במגזינים של הקבוצה "ראש 1" ו"דיסני". "אנחנו עושים כתבות, מודעות, שערים וראיונות בעיתונים, ובונים באזז סביב המותג", מספר מורגנשטרן. "את ?כמעט מלאכים' למשל בנינו דרך ?ראש 1' עוד לפני שהם היו הצלחה. יצרנו להם מודעות במשך כמה חודשים דרך העיתונים שלנו - ואז התחלנו עם המסחור וגזרנו את הקופון".
בחיל הים מתעצבנים
מכך שרמ"ט חיל הים, תא"ל רני בן-יהודה (ולא ככתוב במעריב, רמי) הפך את השיר הזה, של להקת חיל הים למוזיקת ההמתנה במכשירים הסלולריים של החיל. מתברר שהמילים של דן אלמגור מקוממות את הקצינים (מעריב).
פוצחה פרשת האגוז הצרפתי
שהדליף פרטים על
מתברר שליאורה כתבה במדור הרכילות שלה בסופשבוע את
מעניין איך המשטרה לא עשתה עם זה כלום? או שכן?
תוס': בתגובה של ג'ק ודיאן מוזכר
אבי אשכנזי כותב הבוקר במעריב: אילן ספקטור מבאר שבע ובן ברינר (או ברייר, בידיעות) מחיפה, בני 18 (או 21) ועוד נער בן 13.
בידיעות מובא מידע דומה, כולל ראיון עם ספקטור שאומר:
"אני לא האקר, אני בלוגר. קיבלתי את המסמכים ואת הפרטים בצורה לא חוקית והעליתי אותם לבלוג. אני לא פרצתי באופן אישי למחשבים ואני לא יכול לומר מי עשה את זה. לא שילמתי כסף עבור המסמכים וגם לא קיבלתי כסף מגורם כלשהו על הפרסום".
איך הוא עשה את זה? דרך עמוד פיתוי בפייסבוק, לשם הקלידו אנשי ההפקה את שם המשתמש ואת הססמה שלהם בפייסבוק.
קצה האצבעות
סופשבוע מתעקש שירושלים הופכת לבירת התרבות ומביסה את תל אביב (אליק מרגלית).
ליאת שלזינגר מדווחת שמשרד הבריאות לא יאשר את הקמפיין של פוסטינור אם ימשיך לעודד פחות שימוש באמצעי מניעה.
Lady Globes
אשת השנה -
ואחריה:
גליה מאור
ציפי לבני
שרי אריסון
דורית ביניש
שלי יחימוביץ'
רקפת רוסק עמינח
עופרה שטראוס
אפרת פלד
סמדר ברבר צדיק
מח' מנויים שלום
כבר יומיים יש תקלות בחלוקת הארץ בג'פה.
שנאמר, עד כתיבת שורות אלו לא הגיעו הארץ/המארקר/העיר/ישראל היום.
לפני פיזור
לא לחינם המצאתי את המילה טיובית. מעתה, טייבבו בעברית!
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
