בוכים

שליח הארץ מתעכב * במחנה מוכרים אותה סחורה לשני העיתונים (ואולי אף ליותר) * ליאורה היא זו שחשפה את האגוז הצרפתי לפני כולם * ויואב יצחק חושף את המקור של אברמוביץ'
דבורית שרגל |

כותרת הפוסט היא מחווה לעמוד השער רב הפעלים של מעריב.

בעוד השערים של ידיעות ומעריב עוסקים בפיגוע, בישראל היום תמונה ממלכתית של נתניהו ואובמה עומדת במרכז השער כשהפיגועים ממוזערים.

ואם לא די בכך, כנראה כפיצוי על שאתמול הוקדש למסע בשחקים רק טורון צד עלוב לעומת העיתונים האחרים שהרחיבו עד בלי די, היום מוקדשת כפולת 2-3 לנתניהו.

התמונה, החשיפה

העיתונים (לפחות השלושה שראיתי) הצליחו להביא תצלום טרי וריחני של בועז הרפז מאתמול, על אף נסיונות המשטרה להגן על הפרח שלה בכל מחיר.

יואב יצחק חשף את המקור שהעביר לאברמוביץ' את המסמך מאל"מ מיל. גדי סיבוני.

אבי גוט, יועץ תקשורת וממנהלי משרד קונקורד תקשורת.

כבוד ליח"צ במחנה!

לכבוד ראש השנה במחנה הוציא מוסף מיוחד של שיאים צה"ליים ומוכר את הסחורה למעריב ולידיעות, שהקדישו לכך את כפולת האמצע בעמודי החדשות. כל אחד בוחר אייטמים אחרים: מעריב על המדים הכי גדולים והאלוף הכי מהיר (נחשו!? גלנט! 10 ק"מ בפחות מ-50 דקות) וידיעות על החיילת הכי נמוכה והחייל הכי גבוה, על חייל עם 21 ילדים ועל החיילת שגרה הכי קל"ב - בידיעות. גם בישר"א מוקדש להכי הכי חצי עמוד.

האבל

מימון אבן-חיים, האלמן של כוכבה אבן-חיים, שנרצחה בפיגוע שלשום, מתראיין לידיעות (עקיבא נוביק), ע' 2, ומספר איך גילה שאישתו בין ההרוגים.

תפילת הנערות

שידור תפילת הנערות של רינו צרור, אתמול בערוץ 2, מתחבר היטב לפיגועי היומיים האחרונים. משלים אותו.

זה לא שבקשת רצו שתצפו בסרט: כמו שכתבתי אתמול, סגרו איתו פינה בחמישים דקות לחצות. גם יצאו צדיקים, גם לא הפריעו לאסי עזר לנהל ראיונות עומק עם צוות הוגי הדעות שלו.

מי שצפה, ולא משנה מה דעותיו הפוליטיות, בכה. כי זה סרט רגשי, שנוגע בבלוטת הדמעות, לא בשום מקום בר ניתוח. הכאב של אותן נערות, שנובע מאמונתן הלוהטת בצדקת דרכן, אמונה שעל ברכיה התחנכו מיום הולדתן הוא אמיתי, גדול ונורא. הדבקות בה הן שרות את התפילות - מדבקת. לא רק אני בכיתי בבית. גם השוטרות והחיילות שהיו שם עמדו ובכו. אחת השוטרות אפילו מלמלה את התפילה יחד עם הנערות.

צרור מפרשן את הפוליטיקה שמסביב, את כל מה שקרה פה, על פי דרכו: ישראל היא אימפריה, אריק שרון מלך, וכל ההתנהלות המקומית היא של רודנות שבעה ומנוכרת לסביבה.

קטע מהסרט בנרג'.

טסלר טוען שההסברים על התפילות מיותרים. הם לא. הם מיותרים אולי למי ששוחים בחומר, אבל לא למיליוני הבורים (כולל אני) שבסביבה.

עוד טוען טסלר כי מגיע לצרור פרס הסרט התיעודי של השנה. למה, צפה הוא בכל הסרטים?

נופר סיני טוענת בידיעות שמדובר בסרט על בכי.

דורון ברוש במעריב חושב שהסרט מדבר על כאב, וכמוצר לוואי על עליבות הנוער החילוני אל מול זה הדתי.

מורן שריר שמע בתפילת הנערות "קקופוניה נוראית". מומלצת בדיקת שמיעה בדחיפות.

שיר זיו בישראל היום - התעלמה מהסרט.

עצומת אריאל

נעלמה מהעיתונים כמעט. רק בשער האחורי של ידיעות נכתב שאייל גולן יחנוך.

איך דוחפים לילדים שלכם מותגים

וגם בעיתוני ילדים:

"ב-YPL הנמנית על קבוצת ידיעות אחרונות, משווקים את המותגים לקראת החזרה לבית הספר במגזינים של הקבוצה "ראש 1" ו"דיסני". "אנחנו עושים כתבות, מודעות, שערים וראיונות בעיתונים, ובונים באזז סביב המותג", מספר מורגנשטרן. "את ?כמעט מלאכים' למשל בנינו דרך ?ראש 1' עוד לפני שהם היו הצלחה. יצרנו להם מודעות במשך כמה חודשים דרך העיתונים שלנו - ואז התחלנו עם המסחור וגזרנו את הקופון".

בחיל הים מתעצבנים

מכך שרמ"ט חיל הים, תא"ל רני בן-יהודה (ולא ככתוב במעריב, רמי) הפך את השיר הזה, של להקת חיל הים למוזיקת ההמתנה במכשירים הסלולריים של החיל. מתברר שהמילים של דן אלמגור מקוממות את הקצינים (מעריב).

פוצחה פרשת האגוז הצרפתי

שהדליף פרטים על הישרדות.

מתברר שליאורה כתבה במדור הרכילות שלה בסופשבוע את שמו כבר ב-30 ביולי.

מעניין איך המשטרה לא עשתה עם זה כלום? או שכן?

תוס': בתגובה של ג'ק ודיאן מוזכר ראיון שנערך עמו ב-mynet בתחילת יולי ולמרגלותיו טוקבק מפליל:

אבי אשכנזי כותב הבוקר במעריב: אילן ספקטור מבאר שבע ובן ברינר (או ברייר, בידיעות) מחיפה, בני 18 (או 21) ועוד נער בן 13.

בידיעות מובא מידע דומה, כולל ראיון עם ספקטור שאומר:

"אני לא האקר, אני בלוגר. קיבלתי את המסמכים ואת הפרטים בצורה לא חוקית והעליתי אותם לבלוג. אני לא פרצתי באופן אישי למחשבים ואני לא יכול לומר מי עשה את זה. לא שילמתי כסף עבור המסמכים וגם לא קיבלתי כסף מגורם כלשהו על הפרסום".

איך הוא עשה את זה? דרך עמוד פיתוי בפייסבוק, לשם הקלידו אנשי ההפקה את שם המשתמש ואת הססמה שלהם בפייסבוק.

קצה האצבעות

סופשבוע מתעקש שירושלים הופכת לבירת התרבות ומביסה את תל אביב (אליק מרגלית).

ליאת שלזינגר מדווחת שמשרד הבריאות לא יאשר את הקמפיין של פוסטינור אם ימשיך לעודד פחות שימוש באמצעי מניעה.

Lady Globes

אשת השנה - זהבית כהן.

ואחריה:

גליה מאור

ציפי לבני

שרי אריסון

דורית ביניש

שלי יחימוביץ'

רקפת רוסק עמינח

עופרה שטראוס

אפרת פלד

סמדר ברבר צדיק

מח' מנויים שלום

כבר יומיים יש תקלות בחלוקת הארץ בג'פה.

שנאמר, עד כתיבת שורות אלו לא הגיעו הארץ/המארקר/העיר/ישראל היום.

לפני פיזור

לא לחינם המצאתי את המילה טיובית. מעתה, טייבבו בעברית!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: