3,850 ש"ח, סופי

שכר המינימום לא מעניין את כולם * צעדת הגלעד ממשיכה לגרוף עמודים וכותרות * ליידי גאגא משתלטת על העולם * מי פה העיראקי? * עוד מעט על פרשת השילומים של מיברג
דבורית שרגל |

התלוש

שכר המינימום לא יעלה. נתניהו אומר שזה רק לטובתנו. רותי סיני מסבירה את החישוב המעוות תוך התייחסות לשכר הבכירים.

ישראל היום פשוט מצטט בכותרת הראשית את ההסבר של נתניהו: "במקום העלאת שכר: מס הכנסה שלילי"

ובכות' המשנה: התוכנית תפצה את כל המשתכרים שכר מינימום. חזי שטרנליכט מצדד בנתניהו.

בקבוצת הארץ הידיעה מטופלת במארקר, אבל לא הבנתי מה עמדת העיתון. בידיעות העניין מופיע בממון, עם ציטוט של עמיר פרץ: ביבי חזק רק על חלשים.

צעדת הגלעד

מעריב ממשיך: חצי מהשער מוקדש לצעדה ולפקק על פי שער הארץ, כ-4,000 איש צעדו אתמול בנתיבי איילון. על פי כות' הידיעה בע' 4, 16,000 צעדו באיילון. ע"פ הידיעה, כ-12,000 השתתפו באירועי היום וכ-4,000 צעדו. ידיעות מציין בהפניה תחתונה בשער שהצועדים ייצאו מצומת גלילות לכיוון כיכרבין וצפויים שיבושי תנועה.

בעמוד האחורי מופיע שוב השיר שכתבו סמדר שיר וצביקה פיק. הרי ראינו אותו ביום שישי שלפני האחרון, על פני כל עמוד 2. מה נהיה? ונכתב גם שהשיר יעלה ל-ynet באותו סו"ש. היום נכתב שהוא עלה לאתר אתמול.

למי ששכח, השם ובית ראשון: בוא הביתה, בוא גלעד

עוד זריחה ועוד שקיעה ויום חדש נולד מצפייה ומדמעה נרקם שיר לגלעד

אני לא הצלחתי לשמוע. אולי אתם כן.

בישראל היום מזכירים שיש שני צדדים למאה: בת"א קראו לממשלה לותר, ובעזה - לא לוותר.

היום יתקיים קונצרט הפילהרמונית ושלמה ארצי בפארק אשכול בנגב, וזה, בתקווה שגלעד שליט ישמע. לגמרי נוגע ללב.

שייח' ג'ראח

משפטנים טוענים שהמשטרה מפלה לרעה את מפגיני שייח' ג'ראח.

הידיעה מופיעה גם בראש שער הארץ.

גולן יוכפז טוען שפעילי שייח' ג'ראח שלחו לו הודעות מאיימות.

יוסי ורטר מנצל את עונת הכדורגל ואומר שנתניהו העפיל לגמר עם שלושה גולים עצמיים.

יונתן שפירא בגטו ורשה

הידיעה על כך ששפירא ריסס על קירות הגטו "ישוחררו כל הגטאות" הופיעה באתר קדמה לפני שבוע.

רק הבוקר אפשר לקרוא על כך בהארץ. מעשה נלוז בגלל הברבריות שבו ובגלל הוונדליזם.

תלונה נגד עופר נמרודי

הוגשה על ידי עובד זר על שתקף אותו והזיק לרכושו (סלולרי) במזיד. כך שודר אתמול בערוץ 1, והבוקר בהארץ. נמרודי מכחיש, וטוען שהעובד פוטר בנוכחות עובדים אחרים מאחר שלא מילא את תפקידו. רשות האוכלוסין וההגירה בדקה אם בכלל היה למו"ל רישיון העסקה.

סקס מוכר

כן, סקס מוכר, גם בשער הארץ. "הגר בן אשר (שחקנית ובמאית V, ) מככבת בסצינות סקס שהיא מביימת". יאללה רוצו.

השגריר

סוף סוף נמצא, אחרי שנתיים של חיפושים, שגריר ישראלי באריתריאה. פשוט איש לא רצה לעשות זאת עד כה. (מעריב אחורי). אבל למה שמו לא מופיע? זה מסוכן? בניגוד לתקשי"ר?

עיתונות לוחמת

על פי אל ג'זירה, התקשורת לא ששה לדווח על עיתונאים חטופים (לא מהיום, מלפני כחודש וחצי), מדווחת עליהם בדרך כלל רק לאחר השחרור. דקה 12:20

אורי בלאו ישוב בקרוב לארץ, כך ידיעות, ראשון.

מסלול

לפני שבוע בדיוק מישהו התלונן על שאני לא מתבוננת במוסף. נכון, מבחינתי הוא מוסף פרסומי לכל דבר, גם אם הוא לא מוגדר כך. תגידו, אבל כל העיתונים, לא? נו כן, הכל תלוי במינונים ובהסוואות. לא רציתי לכתוב זאת לפני שאני מסתכלת עליו שוב היום (בשבוע שעבר הוא נעלם לי מתישהו). אז כן, יש גבול מבחינתי: "המידע באדיבות למטייל/ הכתב היה אורח הדקה ה-90, נויה תיירות ולשכת התיירות הצרפתית", ועוד כמה קומוניקטים. אני לא מזלזלת, כל אחד עושה את העבודה שלו, ובטח שיש מקום למוספים פרסומיים, אבל אני לא רוצה לעיין בהם.

לחם עבודה

אחרי הידיעה שהתפרסמה בשישי, על המכרז לבני נוער שיכתבו על כפר הנופש של קוקה קולה בקיץ, ויצטרפו לעיתונאי העתיד של ידיעות, התפרסמה גם אתמול ידיעה בנושא, על ההיענות הגדולה של כתבים בפוטנציה, והבוקר מודעת עמוד.

תרבות הדיבור

גם בן אליעזר בין המקללים? תארו לעצמכם שמישהו היה אומר עליו "עיראקי".

VTV

מה דעת ההורים או האחרים על הכתבה הזו של טליה פלד קינן בערוץ 10 אתמול?

מה עושים כשאף תשובה לא נכונה? מי בקיא בהארי פוטריזם, וימצא את התקלה? (תודה לעופריקו)

מירה מוסיפה: "באחד נגד מאה אתמול היתה טעות הרבה יותר מהותית. השאלה היתה (בערך) מי מהדמויות הנשיות הבאות לא אכלה תפוח? שלגיה, כיפה אדומה או חוה. אלא שהתשובה הנכונה היא טעות שהושרשה. חוה אכלה מפרי עץ הדעת, שבשום מקום בתנ"ך אינו מזוהה כתפוח או כפרי מזן אחר כלשהו. הזיהוי של פרי עץ הדעת עם התפוח החל רק במסורת הנוצרית והתבסס בעקבות הציורים המפורסמים שתיארו את סצינות גן העדן".

מח' עימוד

התהפכו הידיעות והכותרות ב-24 של ידיעות אתמול.

מעקב

זוכרים את התהייה על התגובות הנעלמות ב-ynet לידיעה על זורק הנעליים? אז הנה, כנראה שבאמת הייתה תקלה ועכשיו יש כ-1,600 תגובות.

מועדון תרבות

WTF?

מה יש בליידי גאגא?

בלוגלנד

אני לא יודעת כמה בלוגרים הגיעו בסופו של דבר למפגש עם נועם שליט. אם יש מי שהיה וכתב, או רוצה לכתוב, אנא שלחו לינקים. תוס': שרון כידון בסלונה.

אבי לן על האלמנה שמדברת מפי בעלה המנוח.

אביבה משמרי ראיינה לפני שנתיים את האדם האינטליגנטי ביותר בעולם, כריס לנגאן, לכלכליסט. הראיון לא פרסם מעולם. הנה הוא בבלוג שלה.

מונדיאל

עלמה השרויה במרתון הדייטים הידוע גוללה את מר גורלה: זה יותר מחודש היא לא מצליחה לקושש לעצמה ולו דייט לרפואה. הגברים בוהים בלילה מול ה-HD וכלל לא מתעניינים בנשים. כלומר חוץ מאשר בשרה קרבונארו. לעומת זאת, ענת לב-אדלר מתחננת בעמודי הדעות ידיעות לעוד מהמונדיאל הזה: "כשאנחנו יושבים על הספה...מפוקסים עד הקצה, אנחנו שקועים רק בפריים, לא זוכרים את השכנים המעצבנים, פקחי החניה הרעבתניים או הביוב שממשיך לזרום לים. אנחנו זורמים. עם ההתקפה הבאה".

על פי סקר ידיעות ומינה צמח, 31.1% רוצים שהולנד תזכה במונדיאל 2010. טוב לדעת.

לפני פיזור מאוווווד ארוך

אפשר לדלג, כי הוא עוסק בי. הפוסט של אתמול, התגובה של מיברג על אי התשלום לאיתמר שאלתיאל ולאנשים אחרים עורר עלי את זעם רבים:

1. איך לא כתבתי את דעתי. - טעות שלי, תיקנתי אותה, והנה אני מביאה את דעתי בנושא תשלומים שוב (ותודה לעמיר שהזכיר לי את הפוסט שכתבתי):

ולמען הסר ספק, ואכן הייתי צריכה לכתוב זאת קודם : אני מתנגדת מכל וכל לכל איחור בתשלום, ולו של יום אחד. לצערי הרב, אני סובלת מכך מאוד מהיום שהפכתי לעצמאית. כשאני צריכה לשלם למישהו, אני בהחלט משלמת במיידי, בלי שום שוטף פלוס פלוס, על חשבון האוברדראפט שלי.

2. למה "עשיתי פרסומת" לסרט שלו. ועל כך אני חולקת: הבולדים בשמות והלינקים הם חלק מכל פוסט, מיומו הראשון של הבלוג. כמו בכל פוסט – רוצים, נכנסים, לא רוצים לא נכנסים. אני מבחינתי נהגתי בפוסט הזה כמו בכל פוסט שהוא.

3. לטענה שענה לי בלבד: לא נכון. אותה תשובה נשלחה לכל עיתונאי שפנה אליו בנושא אתמול בבוקר, אחרי ששאלתיאל פרסם את הפוסט שלו. נכון שרע הדבר שרק בסיטואציה הזו בחר מיברג להגיב ולא קודם לכן. וכן, זה היה מאוד מאכזב ומבאס לקרוא את הפוסט של שאלתיאל.

4. מיברג "גורו" שלי ואני "מעריצה" אותו – סליחה, המילים האלו לא נמצאות בטרמינולוגיה שלי באשר לתחושות שלי כלפי אנשים. בטח שלא בעולם התקשורת. מעולם לא היה ולא יהיה לי שום גורו או משהו דומה. כן, לעתים אני משתמשת במילה מעריצה. ההקשר אחר לגמרי.

ובאותו פוסט נכתב הטוקבק הזה (מישהו נטול שם, הבוקר, שכותרתו "לאחד שמבין") "דבורית היא לא עיתונאית, אף פעם לא באמת היתה והיא בטח לא תמימה. ככזאת היא לא מחויבת להפגין יושרה מקצועית. כבלוגרית היא יכולה להיות נגועה באינטרסים ולקדם את החברים שלה והיא עושה את זה כל הזמן! אבל לא רחוק היום שיקומו לה מתחרים (כבר יש, אבל אני יודע על עוד בדרך), והבלוג הזה ייזנח לטובת מבקרי תקשורת בעלי דעות ותובנות, ולא סתם כאלה שמדפדפים בעיתונים, מעתיקים כותרות ופסקאות, מלנקקים לחברים או עושים להם יח"צ.

דבורית אם לא תעשי שינוי קיצוני בפורמט של הבלוג, תרענני אותו, תעמיקי, תגווני ותביאי יותר מעצמך, מהר מאד תמצאי את עצמך מחוץ למשחק בדיוק כמו שנפלטת מעולם התקשורת! למרות שאת מתרצת אחרת.

קבלי טיפ משועל קרבות ותיק ושימי לב טוב טוב. למרות שאת טובה בשיווק עצמי והצלחת למתג את עצמך, הבוסים החדשים שלך הרבה פחות סובלניים מהקודמים ומהר מאד הם יעלו על החפיפניקיות, השטחיות וחוסר הרלוונטיות של הבלוג. וכמו שאת כבר מבינה, גם אם מיברג יציע לך עבודה משכורת לא תראי ממנה".

אני בהחלט בעד חופש ביטוי, אבל כדאי לדייק בעובדות:

- לא עיתונאית – נכון. הרי אני חוזרת על כך כל יום. - מעולם לא הייתי – לא נכון. דווקא הייתי, כמעט 20 שנה. - נגועה באינטרסים ומקדמת את החברים שלה – יש לי מעט מאוד (מאוד) חברים. איש מהם לא נמצא בתקשורת. לפיכך אני תוהה איזה אינטרסים יכולים להיות לי, מאחר שאני לא רוצה לעבוד בשום כלי תקשורת. - ובאותה נשימה: הבלוג לא רלוונטי - אם כך, איך אני יכולה לקדם מישהו? - הבלוג ייזנח לטובת מבקרי תקשורת בעלי תובנות – יכול להיות. - מדפדפת, מעתיקה וכו' – אני ראשונה שאומרת שאני מדפדפת. מעתיקה? כשאני מפרשת כותרת או משפט או פסקה. - תביאי יותר מעצמך – אני מביאה את עצמי במקסימום הדרוש לי כאן. יותר מזה בנאדם כמוני, שממילא אין לו, לדבריך, כישורים, יושרה או כל תכונה חיובית אחרת, לא יכול לעשות. נפלטתי מעולם התקשורת – שקר, שלא לומר הוצאת דיבה. - יושרה - כנ"ל. הוצאת דיבה. - טובה בשיווק עצמי – גרועה מאוד. - הבוסים החדשים פחות סובלנים – גם אני פחות סובלנית. גם אם הייתי רוצה, לא הייתי יכולה למכור מה שאני לא. מה שרואים, זה מה שיש. בלי פוש אפ. - מיברג יציע לי עבודה – לא, תודה. עלוב מצדך לחשוב שזו הציפייה שלי, ומעיד בעיקר עלייך. - שועל קרבות ותיק – כנראה בקרבות הלא נכונים. אם מדברים על קרבות, אני יותר ותיקה ממך, ולא משנה מה הרקע שלך.

עכשיו קח את הנתונים וערבל אותם מחדש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה