הנשיקה שלא נס לחה

הצעדה דועכת, הנשיקה בוערת, עשרות אלפי בלוגים מעדכנים, M.I.A על השער, הריאות של מרילין מונרו נמכרו ב-45 אלף דולר והאבא של הנסיך חוגג
דבורית שרגל |

להבדיל מרגעים של שבירה ונמאס וכמה אני יכולה וכל זה, בזמן האחרון אני ממש פותחת את העיתונים בהתרגשות, מקלפת את הניילונים, מסירה את הגומיות. כמו חבילת הפתעה, כמו בבושקות או ביצי קינדר, תמיד מעניין לדעת מה עשו שם בלילה. מי יודע מתי תשתנה הפאזה הזו להבל הבלים נמאס לי וכו'.

הכותרות

מעריב הוא היחיד שממשיך בלי לאות עם הצעדה. ידיעה פותחת בשער. ארבעה שרי ביטחון תומכים בעסקה.

אבל רק ארבעה עמודים מוקדשים לצעדה. כמה צועדים? אלפי.

מחצית מהשער מוקדשת לצעדה (של גלעד) ומחצית לצעקה (של רמון).

צעדת הגלעד נמוגה משערי הארץ וידיעות ובישראל היום יש רק סטריפ קטן למעלה.

בידיעות הצעדה מוקמה בע' 14, וגדעון מרון ועודד שלום מדווחים: "טור הצועדים הצטמק, הרבה פחות מחצי המספר הגיע לתחילת היום השני".

אביבה שליט כבר לא צעדה אתמול.

בישר"ה: מאות צועדים שהגיעו בסוף לאלף. כמה אלפים בעצרת בצפון.

יזהר באר, יואב יצחק, שלום קיטל ועמי איילון על התנהלות התקשורת בפרשת שליט.

מאזינים

הנה דו"ח המבקר, למי שמעוניינים לקוראו בלי תיווך.

התצלום המפורסם של רמון והחיילת המנושקת, שכבר חשבתי שלא אראה אותו יותר, מככב בשערי הארץ וישרא"ה, אבל נעדר לגמרי מהסיקור הנרחב בידיעות (חצי שער + ארבעה עמודים ראשונים).

ההתייחסות לרמון מגובה בידיעות בכותרת הראשית, המתייחסת לכתבה ב-24 (משה רונן): אחד מאלף יוצא זכאי במשפטים הפליליים בישראל.

הסיבה: ריבוי עסקאות הטיעון. כל זאת ועוד בספרו החדש של השופט ד"ר עמי קובו, נאשמים בלתי עקביים.

הספר מסתמך על עבודת הדוקטורט של קובו.

אף שזו הכותרת הראשית של העיתון, אין משום חדש בנתון הזה, הידוע לכל אנשי המשפט בארץ. ומאחר שיש שני עורכי דין על כל תושב פה, הרי שמדובר בחדשה ישנה.

שורה תחתונה:

השופט בדימוס שלום ברנר בדק את התנהלות גורמי אכיפת החוק בפרשה ומצא תקלות ורשלנות בטיפול המשטרה והפרקליטות בהאזנות הסתר בפרשה, אך לא זדון כפי שטען רמון.

שורה עוד יותר תחתונה: רמון לא מרוצה.

המשקלטת

בקטע הפרשנות של בן דרור ימיני מופיעה המילה "משקלטת".

המילה הזו לא קיימת בעברית (ע"פ האקדמיה), ולמעשה, ככל הידוע לי, היא המצאה של כמה עיתונאים מלפני כשני עשורים. הכוונה היא לתמלול קלטת מוקלטת. יענו לשקלט. מצחיק (ואף מרנין) לראות את ימיני משתמש במילה, כאילו היא מוכרת ומובנת לכל.

תוס' מכוחות הביטחון:

"המילה היתה קיימת בשימוש שוטף ביחידה 8200 של חיל המודיעין, נכון לאמצע-סוף שנות ה-80, והתייחסה כמובן לתמלול של האזנות למיטב בני דודנו".

ספא ספא ספא

יוסי מילשטיין, לשעבר העוזר של גאידמק פתח ספא עם אישתו והתקשורת כאילו לא ראתה ספא מימיה. לא הגזמנו. בדרך כלל זו ידיעה לכתבות הפנאי והתענוגות, שברוך השם יש לרוב בתקשורת. אבל בגלל שאפשר לשבץ שם את השם גאידמק אפשר להעלות את האייטם מדרגה לתוכניות נוספות.

אאל"ט, הוא זכה לראיון נרחב אתמול בלילה בערוץ 10, וגם הבוקר, באותו ערוץ.

מאה תלונות נגד אולפן שישי

הוגשו למועצת העיתונות, על סיקור ההפגנה בשכונת סילואן נגד התנחלות שייח' ג'ראח, שכלל לא הייתה אלימה, על אף המתואר בכתבה.

כך מדווח אתר המועצה.

ככל שאני רואה ברולר הצדדי, הכתבה לא מופיעה כעת באולפן שישי.

אולי בתוכנית המלאה, אם מי מכם צפה.

ומכתב לפעילים.

-

הידיעה של היום

שרי הממשלה פתחו בדיאטה והוריד כבר עשרות קילוגרמים (ביחד).

(איתמר אייכנר, כל ע' 20 בידיעות מוקדש לכך).

מועדון תרבות

ידיעה בשער הארץ: אסי דיין יתעד את חייו במיני סדרה לערוץ 8. המיני, החיים כשמועה תתעד את חיי דיין ומשפחתו כרונולוגית".

מועדון תרבות

ירחון גלריה יצא הבוקר. על השער M.I.A, זמרת, יוצרת סטייליסטית, בת ללוחם גרילה מסרי לנקה (לין הרשברג NYT).

צילום הרנטגן של הריאות של מרילין מונרו נמכר ב-45 אלף דולר.

כל מבקרי הטלוויזיה כתבו על TLV עושים את תל אביב, תוכנית ריאליטי בה באים ארבעה צעירים לעיר הגדולה ומנסים לעבוד בתקשורת ולהתקבל לברנז'ה. לבי לבי.

הנה הפרק

כולם מזועזעים.

על פי הקריינות בפרק, פנאי פלוס הוא התנ"ך של תעשיית הבידור והזוהר הישראלית/ ערוץ הטלוויזיה שאף סלון ישראלי אינו שלם בלעדיו הוא ערוץ הספורט/ הרדיו המואזן ביותר במרכז הוא 103FM.

הגופים האלו משלמים על הפרסומת?

ועוד משהו - כל מי שעובר לתל אביב רוצה להיות עיתונאי?

עמותת גישה

השיקה את המשחק

"safe Passage"

"פרויקט הניו-מדיה הגדול ביותר שנעשה בישראל בתחום זכויות האדם

איך מגיעים מעזה לרמאללה?

משחק אינטראקטיבי המשלב אנימציה, מסמכים, סרטוני וידאו ובלוג – אשר מדגיש את הצורך לבטל את מדיניות ההפרדה בין עזה לגדה – מדיניות שמאיימת לחסל את פתרון שתי מדינות".

עד כה שיחקו 150 אלף איש.

המדריך למדיה חברתית

התפרסם במארקר.

ליקטתי ממנו נתונים, שאין לי מושג מה הקשר שלהם למציאות, או למה בדיוק הם מתייחסים:

1,800,000 קוראים בפורומים באופן קבוע

(כן? מי אמר? איך מדדתם?)

פי 3 מסך המנויים לכל העיתונים היומיים

(שש מאות אלף איש מנויים על עיתונים יומיים בישראל?)

45,000 בלוגים מתעדכנים בארץ באופן שוטף

(אה? תגדירו "שוטף")

מעל 80% מהגולשים קוראים מידע ותכנים בבלוגים

(זה משמח לגמרי. הרי אין נתון האומר ש-80% מהאוכלוסייה קוראת עיתונים)

78% מהגולשים מושפעים מדעות של גולשים אחרים

(שמה זה אומר? קונים מכוניות על פי המלצה של מישהו בפורום? קרם עיניים על פי הכתוב בבלוג איקס?)

למרות הסקפטיות שלי, שימו לב למיצוב האינטרנטי של ישראל בעולם.

מי צודק?

- ידיעות עמ' 24: קצינים ונגדים מחיל ההנדסה חשודים שקיבלו עשרות מיליוני שקלים.

- ישראל היום, עמ' 15: 5 נגדים חשודים שקבלו שוחד של מאות אלפי שקלים.

- הארץ, ע' 12: חשד: 2 אזרחים ו-5 אנשי קבע הונו את הצבא במיליוני שקלים.

- מעריב, 19: שבעה קצינים ונגדים ושני קבלנים הוציאו מצה"ל עשרות מיליוני שקלים.

מהנעשה בולווטייה

לחם עבודה (תזכורת) - מודעות המפרסמים - בתשלום. מודעה עולה 400 ש' אם מגיעים דרכי, או 550, אם מגיעים דרך אייס.

תיקונים וחידושים: עולה היום, ממש עכשיו, גרסת תיקונים ושיפורים, ביניהם לינק חי בתגובות, שמופיע תחת המילה "קישור".

תוס':

נא לא להכניס שני לינקים רצופים, בלי מילים ביניהן. המילים צריכות להיות בעברית.

אנגלית פלוס קישורים >> לא עובד.

מימין (לא יודעת למה אנשים לא מתעניינים בטור הימני, יש בו גם קישורים לכל גופי התקשורת בארץ, וגם אינפו הקשור לבלוג) עלתה טבלה חדשה ודינמית, כמובן, הכי לוהטים, שהיא שילוב של הפוסטים הכי נקראים והכי מוגבים.

גם החיפוש (למעלה משמאל), עובד.

המשך יבוא.

לפני פיזור

110 שנים לאנטואן דה סנט אכזופרי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.