ארקיע מצטרפת לטיסות ה'לאו קוסט' ויוצאת עם טיסות ב-99 שקלים לאילת

בכך 'ארקיע' מתכוננת לכניסתה של חברת 'אל על' לקו הטיסות תל אביב - אילת. כמו בכל טיסת 'לאו קוסט', על כל שירות נוסף מעבר לטיסה, יהיה על הנוסע להוסיף סכום שנע בין 10-25 שקלים
מאיה זיסר |

הקרב על קו תל אביב - אילת מתחמם השנה, בעקבות אישור שר התחבורה, ישראל כץ, באוגוסט האחרון לחברת התעופה 'אל על' לבצע טיסות סדירות מנמל התעופה בן גוריון לנמל התעופה באילת. בכך חברות התעופה 'ארקיע' ו'ישראייר' אבדו את הבלעדיות שהייתה להן עד כה על הקו.

במשרד התחבורה טענו כי, מינוייה של 'אל על' כמוביל נקוב שלישי לאילת עשוי להביא לירידה במחירי הטיסה ויסייע לממש את פוטנציאל הביקוש הקיים בקו. כיום פועלות בקו כ-20 טיסות יומיות, המובילות כמיליון נוסעים בשנה".

אחת הטענות של ארקיע וישראייר היו כי, "החלטת שר התחבורה לאפשר ל'אל על' לטוס לאילת בנוסף לארקיע ולישראייר לא רק שלא תביא להוזלת כרטיסי הטיסה לאילת, אלא אף תפגע בציבור הנוסעים בתעופה הפנים ארצית".

לכתבה: ארקיע וישראייר מתריאות: כניסתה של אל על לא תוזיל את כרטיסי הטיסה לאילת, אלא תפגע בצרכן

עם זאת, במשרד התחבורה לא קיבלו את הטענה וצדקו. היום (ה') מודיעה חברת ארקיע כי היא משיקה קו 'לאו קוסט' לאילת תחת השם 'ארקיע אקספרס'. מדובר בטיסות בכרטיסים במחיר של 99 שקלים לכיוון. השירות יחל לפעול ב-1 לינואר ויוצעו מדי יום כ-500 מושבים.

מחירי הכרטיסים לאילת כיום עומדים על טווח מחירים רחב 150 ל-360 לכיוון אחד - תלוי בזמן הזמנת הכרטיסים, קרבה למועד הטיסה ביקושים ועונות השנה. כרטיס נסיעה באוטובוס לאילת עולה 70 שקל לכל צד.

נראה כי בארקיע מנסים להלחם בתופעת, 'הזמנות של הרגע האחרון', ולכן מדובר בכרטיסים שימכרו מראש, 6 שבועות לפני מועד הטיסה, כאשר בארקיע מציינים כי "ככל שיתקרב מועד הטיסה יעלה מחיר הכרטיס".

כמו בכל טיסת 'לאו קוסט', כל דבר שהנוסעים ירצו להוסיף על הצעת החברה, טיסה בלבד, יתווסף מחיר נוסף. מכירת הכרטיסים תעשה באמצעות האינטרנט, כאשר במידה ותרצו להזמין טלפונית הזמנה במוקד טלפוני תעלה לכם 10 שקלים. בנוסף, בטיסות לא יוגשו משקאות ומזון, ובחברה מסרו כי "ניתן יהיה לרכוש אותם בתשלום סמלי". הטסת מזוודה תהיה כרוכה בתשלום של 20-25 שקלים.

כמו כן, לא תינתן אפשרות לביטולים ושינויים, בהתאם להוראות החוק.

הטיסות ימריאו וינחתו בשעות הנחשבות כיום פחות מבוקשות, כך לדוגמה ימריאו הטיסות מנתב"ג בשבתות ובימי א' בשעות שלפני הצהריים, ומאילת בשעות הצהריים המוקדמות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: