מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 

הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 

מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  

• מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
• מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש נובמבר 2025 ב-0.6% והגיע ל-101.1 נקודות לעומת 100.5 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2025 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-5.0%.מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.7%. ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5.3% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.1% וחומרים ומוצרים ב-2.6%.

קריאה חשובה: מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם בחודש שעבר, ומה צפוי להיות בדצמבר?

• חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
• נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%

מחירי הדירות ירדו ב-0.5%

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.5%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.4%), צפון (0.2%-), חיפה (0.6%-), מרכז (0.4%-), תל אביב (1.1%-) ודרום (2.1%-). מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.4%.

בהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2024 עולה כי מדד מחירי הדירות השנתי עלה ב-0.1%. בפילוח לפי מחוזות נמצאו עליות מחירים במחוזות הבאים: נמצאו עליות מחירים במחוזות הבאים: ירושלים (8.9%), צפון (5.5%), חיפה (1.2%) ודרום (0.5%). לעומת זאת, ירידות מחירים נמצאו במחוזות תל-אביב (2.9%) ומרכז (2.7%). מדד מחירי הדירות החדשות השנתי ירד ב-2.0%.

מדד מחירי דירות חדשות - מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר - אוקטובר 2025, לעומת אוגוסט -ספטמבר 2025, נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.4%. מכלל העסקאות של דירות חדשות, שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית עלה מ-36.8% בתקופה הקודמת (אוגוסט - ספטמבר 2025) ל-44.2% בתקופה הנוכחית. "מבדיקה שערכנו", כותבים כלכלני הלמ"ס, "עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.2%. לסדרת נתונים מאוקטובר 2017 ראו לוח

 האם תהיה למדד השפעה על הריבית?

הכלכלנים מצפים לירידת מדרגה במדד ב-12 החודשים הקרובים לאזור 2% עד 2.3%. הציפיות האלו מגולמות בשווקים - במחירי אגרות החוב. למעשה, התחזיות האלו עדיין לא מגולמות בריבית בנק ישראל שעומדת על 4.25% - כ-2% מעל האינפלציה. בנק ישראל שמרן בגישתו ומוריד את הריבית במשורה.  לטענת בנק ישראל - העלות של הטעות אם תהיה גדולה פי כמה וכמה מהתועלת שבהפחתה. הבנק מודע לצורך ולרצון של העסקים והציבור בהפחתה של הריבית על המינוס והופחתה של החזרי המשכנתאות, אבל בנק ישראל חושש מכל דבר לטעות. אם תהיה הפחתה גדולה בריבית ויתברר שהאינפלציה שוב תרים ראש, כי אחרי הכל הריבית היא נשק לריסון האינפלציה, אזי התחמושת תהיה מעטה ויקרה יותר להמשך.  

ולכן, למרות מדד שלילי משמעותי ולמרות שגם בדצמבר צפוי מדד שלילי של 0.1%, אל תצפו שבמועד הקרוב על החלטת הריבית - בינואר, הנגיד יוריד את הריבית. צריכים להיות סימנים מאוד חזקים של התמתנות באינפלציה ובמשק כדי להוריד את הריבית בהמשך. בינתיים, שוק העבודה חזק מאוד ומשדר ביקושים גבוהים לעבודה, אבטלה נמוכה, ושוק כזה מבטא בעקיפין גידול בצריכה-צמיחה קדימה.

ובכלל - תחזית צמיחה עם עלייה בצריכה היא לא קרקע נוחה להפחתת ריביות. הצריכה והצמיחה מחממות את השוק הריאלי ומעלות לרוב מחירים. ובכלל - צריך לחזור על זה: ריבית בנק ישראל בגובה של 4.25% צפויה לרדת, אבל תשכחו מריבית נמוכה כפי שהיתה לפני גל העליות בריבית. זה לא יהיה בקידומת 1%, גם לא בקידומת 25, בנק ישראל מדבר על 3.75% עוד כשנה. יש גם הערכות ל-3.5%, אבל לא מתחת. 

למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

מדד המחירים לצרכן הוא הכלי המרכזי שבו משתמשות ממשלות ובנקים מרכזיים כדי למדוד אינפלציה, אך עבור רבים הוא רחוק מלשקף את תחושת יוקר המחיה היומיומית. הפער בין הנתון הרשמי לבין מה שאנשים מרגישים בכיס אינו מקרי, והוא נובע מכמה סיבות מבניות ומהאופן שבו המדד מחושב.

ראשית, מדד המחירים מבוסס על סל ממוצע של מוצרים ושירותים. זהו סל סטטיסטי שמייצג “משק בית ממוצע”, אך בפועל אין כמעט אדם שחי בדיוק לפי הממוצע הזה. משפחות עם ילדים, שוכרי דירות, פנסיונרים או צעירים בתחילת דרכם הכלכלית צורכים סל שונה לחלוטין. אם סעיפים מרכזיים עבור משק בית מסוים, כמו שכר דירה, חינוך או מזון, מתייקרים מהר יותר מהממוצע, התחושה תהיה של עלייה חדה ביוקר המחיה, גם אם המדד הכללי עולה בשיעור מתון.

שנית, יש מוצרים שאנשים רגישים אליהם הרבה יותר. מחירי מזון, דלק, חשמל ודיור נוכחים בחיי היומיום בצורה מוחשית ותכופה, ולכן כל עלייה בהם מורגשת מיד. לעומת זאת, ירידות מחירים בסעיפים אחרים – למשל מוצרי אלקטרוניקה או שירותים פיננסיים – כמעט אינן מורגשות, גם אם הן מקזזות חלק מהעלייה במדד. המוח האנושי נותן משקל גדול יותר לעליות כואבות מאשר להוזלות שקטות.

שלישית, המדד מודד שינויי מחירים, לא רמת מחירים. גם אם קצב העלייה מתמתן, המחירים עצמם נשארים גבוהים. עבור הציבור, העובדה שהמחירים “כבר עלו” חשובה יותר מהשאלה אם הם ממשיכים לעלות באותו קצב. תחושת השחיקה מצטברת, בעוד שהמדד מתמקד רק בשינוי החודשי או השנתי.

רביעית, יש פער בין נתונים סטטיסטיים לבין חוויית חיים. המדד לא מודד אי־ודאות, חרדה כלכלית או את הקושי “לגמור את החודש”. כאשר שכר עולה לאט יותר מההוצאות המורגשות, התחושה היא של הרעה, גם אם המדד הרשמי מצביע על אינפלציה מתונה. לכן, מדד המחירים חשוב לקובעי מדיניות, אך הוא אינו מדד מושלם לתחושת יוקר המחיה כפי שאנשים חווים אותה ביום־יום.

וחמישית - התבססות על סקרים, התבססות על תמהיל הוצאות לא מדויק, חוסר התייחסות למחירי הדירות וטעויות. הלמ"ס משתדלת מאוד לשקף את המציאות, אבל היא עוסקת במדידה והיא מוגבלת. היא לא נגישה לשוק באופן מיידי והיא לא מכירה את השטח וחוקרת אותו באופן מושלם. אנחנו רואים את הטעויות בשוק מחירי הדירות וייתכן מאוד שגם במדידה של מוצרים בסופרי יש להם טעויות. מדובר על טעויות מדידה וגם טעויות מתודיות. הרכב הסל לא משתנה בכל חודש או בתקופות מהירות יחסית, אבל העולם  משתנה וההוצאות משתנות. לדוגמה - האם אתם חושבים שלמ"ס הכניסה בסל ההוצאות של הציבור צ'אטים AI ? יכול להיות שכן, אבל לא במינון ובהיקף שמשתמשים בו בארץ. זו הוצאה לכל דבר ועניין והיא לא מקבלת ביטוי מלא בסל ההוצאות והיא לא היחידה.