אחרי הזינוקים החדים, שוק המטבעות בדרך לתקופת דשדוש

רובי סלם |

לאחר מהלכי SWING חזקים בחודש האחרון צפוי שוק המטבעות להירגע מעט ולבנות קרקע יציבה למהלכיו הבאים. מניסיון העבר תקופת דשדוש שכזו עשויה להימשך בין חודשיים לשלושה לפני שיתפוס השוק כיוון ברור. ולכן הצעד הנכון הוא לחזור כעת לעסקאות מסחר תוך יומי כדוגמת ה SCALPING שסביר ויתחיל לפעול טוב יותר. בינתיים נמתין להתהוות תבנית מסוג OMAHA SWING שתסמן גל גדול יותר ועליה אדבר בהמשך.

מבחינת רמות תמיכה והתנגדות כאינדיקציה לתנועות מחירים בצמדים העיקריים ניתן לקבוע כי :

- ביורו דולר יש לשים לב לשתי רמות עיקריות סביבן צפוי הצמד להיסחר בתקופה הקרובה: רמת ה 1.34 גבול עליון ורמת ה 1.28 גבול תחתון. פריצת רמות אלה לא תהווה איתות לקניה או למכירה אבל בהחלט כדאי לעקוב ולבחון כיצד מגיב השוק בנקודות אלו.

- בפאונד דולר 1.4350 כגבול עליון ו 1.35 כגבול תחתון יסמנו נקודות עיקריות סביבן צפוי הצמד להיסחר.

- הדולר הקנדי עשוי להתנדנד בין רמת ה 1.27 גבול עליון ו 1.20 גבול תחתון.

- הדולר- סוויס בין רמת ה 1.17 גבול עליון לרמת ה 1.11 גבול תחתון.

וקצת על אסטרטגיות נוספות ל-SWING TRADING. אחת האסטרטגיות שתעזור לנו לאתר תקופות דשדוש ולגזור נקודות כניסה ויעדי מחירים על פי פריצות היא OMAHA SWING (או CLASSIC SWING). מדובר על שיטת מסחר לטווח של בין 5-25 ימי מסחר אותה פיתחתי על פי העקרונות המסחר הבאים:

- כל העסקאות בשיטה יבוצעו רק על הצמדים:

יורו-דולר, פאונד דולר, דולר סוויס, דולר קנדי מכוון שאלה צמדי בסיס הנסחרים מול הדולר, נזילים מאוד, יציבים יחסית ולכן הכי נוחים לניתוח טכני.

- מינוף נמוך ממוצע של 1:3 ברוב העסקאות לצורך שמירה על ההון העצמי.

- עבודה עם גרף יומי שמפלטר רעשים באופן מושלם.

- זיהוי דשדוש בעומק של 400-500 פיפס לפחות שאורך בין חודשיים לשלושה בממוצע.

- כניסה בפריצה 50 פיפס מהרמה העליונה.

- הוראה לבלימת הפסד 150 פיפס מתחת למחיר הקניה.

- הוראה ללקיחת רווח 450 פיפס מעל מחיר הקניה.

- ניתוח בין שווקים - נאסד"ק ודאו לצורך הערכת אמינות הפריצות.

מאת: רובי סלם מנכ"ל RSTRADING, ומנהל תחום המט"ח בהישגים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.