זיו פניני: "אני שורי על קרנות המנוף, אך שלא יעשו ארביטראז' על המדינה"

מדדי האג"ח הקונצרני טיפסו בששת ימי המסחר האחרונים בשיעור של עד 15%, ברקע לספקולציות בשוק ההון, כי קרנות השקעה אותן מתעדת הממשלה הישראלית להקים בשיתוף עם המגזר הפרטי יצליחו לקזז את הפגיעה של המיתון הגלובלי בחברות הישראליות. אך התוכנית תקום ותיפול על פרטים הקטנים, אומר היום (ב') זיו פניני.

המשבר בשוק הנדל"ן האמריקני הביא להצטמקות שוקי האשראי הגלובליים ולקיפאון כמעט מוחלט בשוק האשראי החוץ בנקאי. דבר הצפוי להשפיע באופן שלילי מאוד על הצמיחה והתעסוקה בישראל. חוסר היכולת לגייס כספים ולמחזר חובות מהווה בעיה קשה מאוד לחברות הישראליות האמורות לשלם במהלך השנתיים הקרובות עשרות מיליארדי שקלים.

הממשלה הודיעה, כי כחלק מחבילת הצעדים שנועדו להתמודד עם המשבר, בכוונתה להקים קרנות השקעה בשיתוף המגזר הפרטי. הקרנות יוקמו בדרך של מכרז והן יתמכו במתן אשראי לצורך מיחזור חוב וניהול הסדרי חוב. בשוק ההון לא חיכו יותר מידי והידיעות על כך, באו היטב לידי ביטוי בשוק האג"ח הקונצרני. במהלך ששת ימי המסחר האחרונים מדד התל בונד 20 עלה ב-5.9% ומדד התל בונד 40 זינק ב-15.7%.

"שהחברות לא יעשו ארביטראז' על המדינה"

"השוק מאוד אוהב מהלכים כאלה. שיתוף של כספי המדינה ביחד עם המגזר הפרטי, המחזיק בהרבה מאוד כסף, זה דבר מאוד, מאוד חיובי ואפקטיבי", כך אומר ל-Bizportal זיו פניני, המשנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה ומנהל חדר המסחר בפירמה. "כמו שהפרייבט אקוויטי תרמו לענף ההיי טק, כך עשויות קרנות המנוף לעשות לשוק האג"ח".

פניני מוסיף ואומר, כי "שוק החוב החוץ בנקאי יקבל זריקה מאוד חיובית, אך רק במידה והמוצר יהיה בנוי בצורה הנכונה ויצליח למשוך הרבה מאוד כסף".

מהדברים הידועים עד כה: קרנות המנוף ישקיעו בחברות אשר עיקר פעילותן בישראל. המדינה תיקח על עצמה את מירב הסיכון להפסדי הקרנות (במידה ויהיו כאלה), ותתחלק בתשואה במידה ותהיה עם הגופים המוסדיים.

בשלושה דברים עיקריים תלויה ההצלחה של הצעד, אומר פניני. הדבר הראשון - לוחות זמנים. "מתי השקל הראשון יכנס ומתי הסכום המשמעותי יושקע? תאר לך מצב בו 30% מהכספים יושקעו רק עוד 5 שנים - זה רע מאוד. אנחנו צריכים לראות ש-30 עד 50 אחוזים מכסף זורם לשוק תוך שנה. השוק משווע לכסף הזה ואין לו אורך רוח להליך בירוקרטי ממושך".

כיום, לוח הזמנים הצפוי של האוצר, מאפשר לגופים להגיש שאלות עד מחר. ה-20 בינואר נקבע כמועד הגשת ההצעות למיון המוקדם (PQ). שבעה ימים לאחר מכן יפורסמו התוצאות ובתחילת פברואר יפורסמו מסמכי המכרז.

הדבר השני הוא מחיר הכסף, דרך החלוקה בין החברות וייעודו, אומר פניני. "באיזה מחיר ייצא הכסף החוצה ומה יהיו הפרופורציות בין החברות השונות? האם כולן יקבלו מחיר שווה. דבר חשוב נוסף הוא לאן הולך הכסף - האם זה להחזיר קופונים, לרכוש נכסים, לשלם משכורות או ללכת ולרכוש את החוב של עצמן, לעשות ארביטראז' על המדינה והמוסדיים. הגופיים נותנים כסף כדי שישלם קופונים, יתפתח ויעבור את התקופה הקשה ולא כדי שיעשה עלי כסף".

בתוקף התוכנית, כסף רב יגיע לחברות שאגרות החוב שלהן נסחרות בתשואות גבוהות מאוד והן עלולות להתפתות להשתמש בכספים לצורך רכישות עצמיות. מטרת הקרן, כפי שהוגדרה ע"י משרד האוצר היא מתן הלוואות שיסייעו למיחזור חובות של תאגידי מטרה וארגון הסדרי חוב של תאגידי מטרה ומימונם. חושב לציין, כי רכישת אגרות חוב בשוק המשני תותר רק לצורך סיוע בהשגת מטרות אלו.

דבר שלישי וחשוב מאוד הוא היכולת למנוע ניגוד אינטרסים ומגוון החברות שעומדות בקריטריונים, מסביר פניני. "מדובר כאן בסכום לא קטן שעשוי לעבור את ה-20 מיליארד שקלים. צריך לדאוג שהוא יפוזר במקסימום חברות באופן הפרופורציונלי לגודל החוב, בתנאים יחס-לסיכון שווים ולא ילך בדרך של מניפולציה".

כיוון שהגופים המשקיעים את הכספים בקרן עשויים להיות בעלי החזקות בחברות שיקבלו את הכספים, עשוי להיווצר מצב של ניגוד אינטרסים.

בשורה התחתונה, "הרעיון נשמע טוב מאוד. בניגוד לעולם, אצלנו מערבבים את השוק הקרדיטורי הפרטי עם הכסף של המדינה כדי להנזיל את השוק החוץ בנקאי. הבטחת התשואה אמורה לגרור זרימת כספים רבים לחברות ויאפשרו לשוק המשני לפתור את הבעיות לבד".

מלחמה בדרום

לא ניתן שלא להתייחס למלחמה בדרום, שנכנסה הבוקר ליומה העשירי ולהשפעה על הבורסה. "עד כה לא ראינו השפעה על הבורסה ואנחנו לא צפויים לראות כל עוד לא יתרחש דבר יוצא דופן בצורה מהותית אצלנו או אצלם", אומר פניני ומוסיף שעד כה נראה שהכל הולך טוב מהצד הישראלי.

אפילו חריגה תקציבית כתוצאה מהמלחמה לא צפויה לפגוע בשוק, אומר פניני. "המלחמה תפסה את השוק בנקודה מאוד נמוכה, כאשר הוא כבר חבוט מאוד. לכן חדשות על קרנות מנוף או שינויים בחו"ל משפיעים יותר".