יו"ר לשכת השמאים: "זבוב לא נכנס למשרדי הקבלנים, קיים קיפאון מוחלט"
"ענף הנדל"ן, ובכלל זה השמאים נמצאים כיום באי ודאות מוחלטת. קשה לתת אינדקציות למחירים כיום, שכן השוק בקיפאון וכמעט ולא מתבצעות עסקאות. מנתוני מס שבח עולה כי בהשוואה לספטמבר חלה ירידה של כ-60% בהיקף העסקאות", מציין ארז כהן, יו"ר לשכת השמאים בריאיון ל-Bizportal.
"מצד אחד הקונים בחוסר ודאות בנוגע לעתידם הכלכלי וגם חלה עלייה בריבית המשכנתאות בשל העלאת מרווחי הסיכון של הבנקים למשכנתאות. מצד שני, מוכרים פרטיים לא מורידים מחיר כל כך מהר. לגבי הקבלנים המצב שונה, שכן הם רכשו קרקעות לפני כשנתיים במחירים גבוהים וגם עלויות הבנייה שלהם עד ספטמבר היו גבוהות בשל עליית תשומות הבנייה", אומר כהן ומוסיף: "לכן הקבלנים בדילמה שכן דירה שהם מעוניינים למכור היום עלתה להם ביוקר, יחד עם זאת להערכתי מי שיישבר ראשון יהיו הקבלנים"
ומה צפוי בשנת 2009 באזורים השונים בארץ?
ב"מדינת ת"א", קיימת בעיה של מצאי נמוך של דירות עממיות, הן חדשות והן יד שנייה, בסכומים של עד 1.7 מיליון שקלים, לכן איני צופה ירידת מחירים משמעותית. ייתכן ותהיה ירידת מחירים של כ-5%, אך מדובר בירידה סבירה שנובעת לרוב ממו"מ, והייתה קיימת גם לפני המשבר במקרים מסוימים.
לגבי שוק דירות היוקרה באזור ת"א, המצב שונה, שכן חשוב לזכור שהבעייתיות החלה כבר לפני שנה עם פרוץ משבר הסאב פריים והיעלמותם של תושבי החוץ ממפת הביקושים. כיום שוק זה נמצא בקיפאון מוחלט, אף שגם בימים של טרום המשבר הגיע משקלם של תושבי החוץ לכ-25% בלבד. להערכתי תהיה ירידת מחירים משמעותית בשוק היוקרה, בייחוד בפרויקטים של קבלנים.
כך למשל במתחם צמרות, שקיימת בו מסה גדולה של בנייה חברות בנייה כמו אוסיף יכולות להיות בלחץ אדיר למכור, וייתכן שייאלצו להוריד את המחירים בלפחות 15%, וגם אז ייתכן שלא יהיו עסקאות. היום המחיר בדירות רגילות במתחם עומד על כ-6000 דולר למ"ר, בהשוואה ל-8000 דולר למ"ר לפני שנה. להערכתי המחיר עוד ירד לכ-5000 דולר למ"ר ואולי אף ל-4000 דולר למ"ר.
באזור הגוש הגדול יש אלפי דירות לשיווק. חברות קבלניות כמו אפריקה ישראל, שלקחו מימון גבוה יאלצו להוריד את המחירים בלמעלה מ-15%, שכן היום גם זבוב לא נכנס למשרד המכירות.
לעומת זאת בפרויקטים של קבוצות רכישה הבעיה תהיה פחות חמורה כי שם המימון מתחלק בין כל חברי הקבוצה ובדרך כלל לא קיים לחץ למכור. גם בשוק הדירות לשימור, שהוא שוק נדיר, הירידות יהיו מתונות יותר.
איפה קיים חלון הזדמנויות? כהן מציין כי בנס ציונה, באר יעקב, הוד השרון וכפר סבא קיים חלון הזדמנויות שכן המחירים עוד לא הגיעו לשיאם ביישובים אלו, ואלמלא המשבר היה בה פוטנציאל לעליית מחירים של כ-10%. מדובר ברצועה השנייה של ת"א שקהל הרוכשים הפוטנציאלי הוא קהל שבוי בעיקרו, הביקושים קשיחים אך גם קיימים היצעים.
בחיפה ובירושלים צפויה ירידת מחירים משמעותית- חיפה נמצאת מזה שנים בבעיה מיתוגית קשה, עד כה חלה בה ירידת מחירים של כ-15% והמחירים צפויים להמשיך לרדת בכ-15% נוספים. יוצא דופן הוא אזור הקריות הנחשב יציב יחסית שכן הוא מורכב מאוכלוסיה שבויה.
גם בירושלים, ובייחוד באזורים החרדיים צפויה ירידת מחירים משמעותית הן בשל היעלמות תושבי החוץ ממפת הביקושים והן בשל קשיי העמותות שתמכו באוכלוסייה באזור.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.