כיל שוברת שיאים וב-IBI נותנים למניה אפסייד של 20%

יובל זעירא העלה את המלצתו למניה לקניה עם מחיר יעד של 46 שקל. מעלים את תחזית הרווח הנקי לכיל לשנת 2008 לרמה של 800 מליון דולר לעומת תחזית של 510 מליון דולר בשנת 2007
שי יוכט |

מניית כיל אשר בולטת במסחר בעליות השערים בתקופה האחרונה ושוברת פעם אחר פעם שיאים חדשים הביאה את מחלקת המחקר של אי.בי.אי לפרסם סקירה אודות המניה. מנהל מחלקת המחקר של IBI, יובל זעירא, העלה אתמול (ב') את ההמלצה למניה ל"קניה" מ"נייטרלי" והעלה את מחיר היעד ל-46 שקל מ-37 שקל למניה. מחיר היעד מהווה אפסייד של כ-20% למחיר המניה טרם הפתיחה הבוקר.

בסקירתו מציג זעירא את הסיבות להעלאת ההמלצה למניה ומציין כי כאשר לוקחים בחשבון את תוספת ההכנסות בתחום הדשנים כתוצאה מעליות המחירים המתרחשות בשווקים מול תוספת ההוצאות עולה כי הסכום שצפוי להתגלגל לרווחיה של כיל בשנת 2008 הוא גבוה מאוד. בהתאם מעלים במחלקת המחקר את תחזית הרווח לכיל לשנת 2008 לרמה של 800 מליון דולר רווח נקי לעומת תחזית לרווח של 510 מליון דולר בשנת 2007.

באי.בי.אי מדגישים כי להערכתם המחיר הממוצע של דשני אשלג יכול לעלות בשנת 2007 כולה בטווח של 80-100 דולר לטון, אם יתממשו הצהרות היצרנים על ההעלאות המחירים והמחירונים שאמורים להיכנס לתוקף בחודשים אוקטובר-דצמבר.

ביחידת המחקר מוסיפים, כי המכירות הכמותיות של דשני אשלג עפ"י רמת היצור נעות ברמה של 5.0-5.2 מיליון טון לשנה. לכיל נצבר מלאי גדול בשנת 2006 ולכן אם הצפי לביקושים חזקים יתממש היא יכולה להגדיל את המכירות גם מעבר לרמת 5.5. מיליון טון בשנת 2008.

זעירא מעריך בסקירתו, כי העלייה במחירי האשלג תוסיף לרווח התפעולי סכום עתק של 400-550 מליון דולר, תלוי בעוצמת העליות בחוזים מול סין והודו ובמהירות מימוש המלאי. כמו כן, דשני הפוספט הראו בשנת 2007 עליה מפתיעה אף יותר בעוצמתה והכפילו את מחירם. את ההשפעה מציין, נתחיל לראות כבר בחציון השני של 2007 וביתר שאת בשנה הבאה.

עם זאת מציין זעירא, כי העלייה בהוצאות ההובלה, האנרגיה וחומרי הגלם וכן הייסוף בשקל יביאו לעליה חדה בהוצאות אשר יכולה להסתכם להערכת IBI בתוספת של 300-350 מליון דולר. כאשר, למרות עליה זו יישאר עודף גדול מאוד בקופתה של כיל.

זעירא מסכם כי על רקע הנתונים האלו כיל נסחרת במכפיל רווח נמוך ביחס לתעשייה לשנת 2008 עפ"י תחזיותינו המעודכנת. מודל DCF שלוקח בחשבון את המחירים החדשים מול העלויות הנוספות מראה כי עדיין יש Upside יפה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?