רותם אנרגיה ראמ
צילום: יח"צ

רותם אנרגיה: מו"מ לשימוש בטכנולוגיה של ענקית האנרגיה Enefit

בחברה מעריכים כי חתימת הסכם תקדם משמעותית את הסגירה הפיננסית ואת צאתו של פרויקט הקמת המתקן להפקת נפט וחשמל במישור רותם לדרך
ערן סוקול | (1)

שותפות רותם אנרגיה יהש 2.63% דיווחה הבוקר על מו"מ עם ענקית האנרגיה האירופאית Enefit לחתימת הסכם רישיון לפיו במטרה לאפשר לשותפות לעשות שימוש בטכנולוגיה של Enefit.

על פי הדיווח, החברה הגדולה בעולם להפקת נפט מפצלי שמן תוך שימוש בכרייה ומהגדולות בצפון אירופה בתחום האנרגיה המתחדשת מנהלת משא ומתן להתקשרות בהסכם רישיון והסכמים נלווים ובכללם הסכם אספקת ציוד והסכמי מתן שירותים עם השותפות.

שותפות רא"מ מתכננת להקים במישור רותם מתקן להפקת נפט וחשמל, אשר יוזן בפצלי שמן ובחמישית מכמות פסולת הפלסטיק השנתית המיוצרת בישראל. בחברה מציינים כי חתימת הסכם עם ענקית האנרגיה יקדם משמעותית את הסגירה הפיננסית ואת צאתו של הפרויקט לדרך.

חברת Enefit Outotec Technology נמצאת בבעלות משותפת של חברת Outotec הפינית וחברת Eesti Energia שבבעלות ממשלת אסטוניה. 

במסגרת הסכם הרישיון שהצדדים במו"מ לחתימתו, השותפות תקבל רישיון לעשות שימוש בטכנולוגיה של Enefit לצורך המתקן שהשותפות מתכננת להקים במישור רותם.

תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023

השותפות, שמוחזקת 68% על ידי הציבור, נורת'ווד (23%), יעקובי קבוצה 0.34% (8.9%) טרם התחילה להציג הכנסות כלשהן, ועל פי התכנית העסקית, תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023.

השותפות שהונפקה לאחרונה בבורסה של ת"א מתכננת להקים באזור התעשיה במישור רותם זוג מתקנים להפקת נפט וחשמל, אשר יוזנו בפצלי שמן יחד עם פסולת פלסטיק עירונית המיועדת להטמנה. השותפות מחזיקה ב-100% בשטח שהוכר כתגלית פצלי שמן במישור רותם. בדצמבר 2018, ניתנה המלצת משרד הכלכלה לרשות מקרקעי ישראל לאשר מתן הרשאה לתכנון באזור התעשייה של מישור רותם להקמת מתקני ההפקה.

המתקנים יפעלו בהתאם למדיניות של המשרד להגנת הסביבה המקדם הקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת לשם צמצום ההטמנה ויוזנו, מדי שנה, בכ-200 אלף טונות של פסולת פלסטיק יחד עם כ-1.8 מיליון טון פצלי שמן.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    avnersh1 28/11/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    הפקת נפט מפצלי שמן תגרום לאסון אקולוגי בקנה מידה איום. חייבים להפסיק את היוזמה הזאת ומיד
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.