מיה דיינמיקס מיה דיינמיקס -2.91% , המפתחת כלים קלים לתחבורה על מגוון משטחים, התמזגה לשלד של גו.די.אם, שיניב חברון, יו"ר החברה כיום, שימש אז כמנכ"ל שלו, ומייד רשמה הפסד: "השווי שלו עמד על בין 53-56 מיליון שקל. מצד שני, בתוך השלד היו רק 8.5 מיליון שקל", אומר לנו חברון. ב-2022 החברה רשמה הערת עסק חי וכמעט נעלמה עד שהמנכ"ל והמייסד, איציק קלדרון, הציל אותה עם הלוואה של 1.5 מיליון שקל.

מאז המנייה מדשדשת והיא נסחרת היום לפי שווי של 98 מיליון שקל, כאשר במחצית הראשונה של 2023 (הדוחות האחרונים) היא רשמה הכנסות של 3.2 מיליון שקל עם הפסד תפעולי של 6.9 מיליון שקל ומזומנים בסך 1.2 מיליון שקל.

מניית מיה דיינמיקס בשנת 2023

החברה דיווחה לאחרונה על הסכם הפצה בארה"ב בסך כולל של 75 מיליון דולר על פני 5 שנים, כאשר מתוך הסכום כבר בוצעה הזמנה בסך 3 מיליון דולר, כאשר לצד זה גייסה עוד 900 אלף שקל מחברה אמריקאית בתמורה ל-1.15% מהמניות. שוחחנו עם קלדרון וחברון בכדי לשמוע על מצב החברה והצפי לעתיד.

• בול מסחר הורתה להכניס הערת עסק חי בדוחות הרבעון הראשון
• WeWork קיבלה דחיה של 7 ימים לפני חדלות פירעון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך הייתה המחצית השנייה?

"המחצית השנייה היא כנראה הפעם הראשונה שהחברה תרשום רווח גולמי.", אומר חברון. "במחצית הראשונה לא נרשם רווח גולמי מהסיבה שכל הוצאות הייצור של השנתיים האחרונות נרשמו כעלויות על 300 הכלים הראשונים שנמסרו בינואר. הכלים שנמסרו במחצית השנייה יניבו רווח גולמי. צריך לזכור שהמחצית עדיין לא לגמרי משקפת את הפעילות, היינו במחצית בתכנית קיצוצים שהלכה והתעמקה, תוך כדי שאנחנו מכינים את התשתית ליציאה גלובאלית".

"רצינו לשלוט על הכמות של הכלים על מנת שנוכל לוודא שהם אמינים ושאין תקלות", מוסיף קלדרון. "אנחנו יוצאים החוצה כשאנחנו מרגישים בטוחים במוצר".

בשנת 2022 החברה לא רשמה הכנסות ובדוחותיה רשם רואה החשבון הערת עסק חי. החברה הייתה צריכה מזומנים באופן נואש והיא לקחה הלוואה של 1.5 מיליון שקל מהמנכ"ל בריבית של 12% - סכום לא גדול, מה שרק מדגיש את הצורך הנואש במזומנים שהיה אז לחברה. 

• מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
• ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

אבל החברה צריכה כסף, לא סתם היא אז לקחה את ההלוואה מאיציק

"החברה הייתה צריכה כסף ומהר", אומר חברון. "יצאנו לתכנית התייעלות, עשינו קיצוצים בשכר ובכוח אדם, הגענו למצב של מכירות, עשינו גיוס נוסף של מיליון דולר ועכשיו עשינו גיוס נוסף, שזה אמור בערך להספיק לחברה בשביל כניסה לארה"ב.

הרבה שואלים על ההפסדים ב-2022 ושואלים מתי נגיע לרווחיות", מוסיף חברון. "אבל הם לא קוראים את זה נכון - בדוחות של 2022 יש הפסד של מעל 50 מיליון שקל, החברה מעולם לא גייסה את הסכומים האלה, גייסנו סדר גודל של 18-19 מיליון שקל כך שלא היו לנו סכומים כאלה בשביל להפסיד אותם. הסיבה להפסד שרשום ב-2022 היא שכשעשינו את המיזוג עם השלד, השווי שלו עמד על בין 53-56 מיליון שקל. מצד שני, בתוך השלד היו רק 8.5 מיליון שקל. ברגע שהתבצע המיזוג הסכום הזה הלך להון העצמי והשאר נרשם כהפסד".

קלדרון וחברון מחזיקים ביחד ב-61.5% ממניות החברה, כאשר השאר מוחזק על ידי הציבור. החברה אומנם הודיעה על גיוס של 900 אלף שקל מחברה אמריקאית בתמורה ל-1.15% מהמניות, אבל החברה עדיין לא הביאה משקיע או שותף גדול.

במקום לגייס כספים שמספיקים בערך, למה לא להביא משקיע/שותף גדול?

"לא כזה פשוט לגייס בתור חברה עם הערת עסק חי", אומר חברון. "אנשים רוצים לראות את החברה מוכרת ומתקדמת, וחלק מהמשקיעים הגדולים בכלל לא מתעניינים בהשקעה בחברות מתחת לשווי מסוים, והן גם רוצות לראות רווחיות לאורך זמן. זה קל להגיד 'למה לא להביא משקיע גדול', אבל זה לא פשוט. חוץ מזה צריך לזכור שהחברה גייסה מה שהיא הייתה צריכה והיא מוכרת - יש לה מוצר ועכשיו צריך להסתכל בדוחות מה ההוצאות ומתי היא תגיע לאיזון".

מי הקהל יעד שלכם?

"הכלי שלנו כל כך ורסטילי שהוא יודע לתת מגוון רחב של פתרונות", אומר קלדרון. "לדוגמא, הוא יכול לתת מענה לכוחות כמו איחוד הצלה או מד"א, הוא יכול להיות כלי ביטחון כמו שהוא נמצא בביה"ח תל השומר, הוא יודע להיות כלי לעולם החקלאות, אבל השוק העיקרי שאנחנו בונים עליו הוא שוק האקסטרים והיישובים הלא עירוניים באמריקה. אלה בד"כ אזורים בהם התשתיות מאוד גרועות, ושם הכלי שלנו יודע לתת מענה".

"אם אתה יוצא לשטח לקמפינג או לדייג למשל ואתה מחפש כלי שתוכל לנסוע איתו, אתה יכול לקנות טרקטורון או RZR לצורך העניין, אבל אתה יכול לקנות גם מיה שאתה פשוט שם אותו בבגאז' ונוסע", מוסיף חברון. "אם אתה גר בפרבר בארה"ב ואתה רוצה כלי קל שיהיה לך לניידות, אתה עולה על המיה ונוסע. בנוסף הכלי גם יכול להגיע לתחומים אחרים כמו מגרשי גולף, שליחויות, תיירות ועוד הרבה שימושים שכנראה עוד לא העלינו על הדעת".

MIA Four; קרדיט: יח"צ

מה אסטרטגית הצמיחה שלכם?

"כשלקוח מזמין כלי של מיה הוא רוצה אותו מהר, וזה אומר שאנחנו צריכים הרבה מאוד כסף בשביל מלאים", אומר חברון. "אנחנו הבנו את זה וזו אחת הסיבות שהחלטנו שבמקום שאנחנו נעשה הכל בעצמינו, נחפש מפיצים גלובאליים שיש להם את היכולות ואת המשאבים הכספיים בשביל לקחת הרבה מאוד מההוצאות והסיכונים, כמו ניהול מלאי, עלויות שירות, עלויות מכירות, ביטוחים וכו'. ככה אנחנו יכולים להתרכז בלפתח את המוצר הכי טוב ולקדם את הטכנולוגיה שלנו".

איפה אתם רואים את החברה בעוד שנה ובעוד 5 שנים? כמה תצמחו כל שנה?

"עדיין אין לנו תכניות גדולות מבחינת הצמיחה כי אנחנו עדיין לומדים אותה", אומר חברון. "אבל אפשר לראות את ההסכם האחרון שפרסמנו עם הכמויות המינימליות אותן המפיץ ירכוש, ואפשר להבין שאנחנו כנראה לא נעצור בארה"ב, למרות שהיא יעד מאוד מרכזי שלנו. אני חושב שזה עדיין שלב מוקדם לתת תחזיות קדימה לגבי הצמיחה".

"אנחנו מאוד עם רגליים על הקרקע", מוסיף קלדרון. "אנחנו רואים מה קורה בעולם, אנחנו מבינים שישראל בסיטואציה לא פשוטה ולא רוצים לספר חלומות".

אז מה החזון שלכם לעוד 5 שנים?

"החלום שלנו זה להיות הטסלה של עולם הכלים הקלים, לפתוח שווקים חדשים, טכנולוגיות חדשות, ולהיות שחקן משמעותי בתחום", אומר קלדרון.

"אם נכנסים לפרופילים שלנו ברשתות החברתיות אפשר לראות כל מיני קונספטים לשימוש בטכנולוגיה שלנו", מוסיף חברון. "חלק מהקונספטים האלה יגיעו למוצרים - יש לנו עוד הרבה מאוד רעיונות, ולכן אני מאמין שבעוד 5 שנים מיה תוציא עוד לפחות פרויקט אחד, אם לא יותר מזה, כאשר המטרה שלנו היא להיות במקום של פיתוח וייצור. יש לנו כוונות להגיע להרבה מאוד סגמנטים וביניהם גם הסגמנט הצבאי. אנשים מרימים גבה בכל פעם שאנחנו מדברים על דברים כאלה כי אנחנו חברה מאוד רזה שלא מכניסה ים כסף, אבל כל פרויקט כזה שיקרום עור וגידים יקבל את מלוא תשומת הלב, צוות חדש, וגיוס ייעודי. מיה היא חברה מאוד רזה והיא תמשיך להיות רזה, גם אם היא תכפיל את ההוצאות שלה. לא סתם אנחנו מנסים להתקשר עם מפיצים גדולים שיתקשרו עם הקמעונאים".