מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

מטריקס: עלייה של 8.7% ברווחי הרבעון הראשון של 2019

ההכנסות צמחו ב-9.5%. החברה הציגה שיפור ברווחיות הגולמית, אך הוצאות המימון לחצו את השורה התחתונה. החברה נסחרת במכפיל 20 על הרווח
ערן סוקול |

חברת מטריקס -1.52% העוסקת באספקת פתרונות תוכנה ושיווק מוצרי חומרה ותוכנה דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2019 עם עלייה של 9.5% בהכנסות, שיפור בשולי הרווחיות הגולמית ועלייה של כ-8.7% ברווח הנקי. הוצאות המימון קפצו ב-120%. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של כ-27.3 מיליון שקל לבעלי המניות (44 אגורות למניה). מניית החברה עלתה בכ-18% מתחילת השנה והמניה נסחרת במכפיל 20 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

החברה שבשליטת פורמולה מערכות -1.04% (49%) דיווחה על הכנסות של 851.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019, גידול של 9.5% ביחס להכנסות של כ-777.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס לגידול בפעילות בכל המגזרים למעט קיטון זניח במגזר ההדרכה וההטמעה, ואיחוד לראשונה של דנה הנדסה ושל מידעטק טכנולוגיות מידע החל מחודש האחרון של הרבעון.

 

התפתחות הכנסות מטריקס - צמיחה בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של כ-10.8%

מקור: דוחות כספיים, מטריקס

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-38.2 מיליון שקל, עלייה של 8.7% ביחס לרווח נקי של כ-35.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.

 

התפתחות הרווח הנקי - צמיחה בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של כ-12.7%

(באלפי שקלים)

מקור: דוחות כספיים, מטריקס

שיפור קל בשולי הרווחיות

החברה רשמה שיפור קל בשולי הרווחיות הגולמית אשר עמדו על כ-14.5% ברבעון הראשון של 2019, לעומת שולי רווחיות גולמית של 14.1% ברבעון המקביל אשתקד.

ברמה התפעולית, החברה שמרה על שולי הוצאות תפעול דומות ביחס לרבעון המקביל (כ-7.4%), כאשר כתוצאה מהשיפור ברווחיות הגולמית כאמור, שולי הרווח התפעולי עלו לכ-7% ברבעון הראשון של 2019, לעומת כ-6.7% ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המימון לחצו את הרווח

עלייה של כ-6.3 מיליון שקל בהוצאות המימון נטו, אשר הסתכמו בכ-11.5 מיליון שקל ברבעון הראשון, העיבה על השורה התחתונה. הגידול בהוצאות המימון נטו ברבעון מיוחס בעיקר לשערוך התחייבויות לאופציות ושערוך התחייבויות בגין רכישת פעילות כאשר השפעת המעבר לתקן חשבונאות IFRS16 הסתכמה בגידול של כ-1.6 מיליון שקל בהוצאות המימון. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה

אודיוקודס זינקה אחרי שיחה אופטימית של המנכ״ל עם ביזפורטל: ״מחיר המניה יקפוץ ב-50%-100% בשנה שנתיים הקרובות״; במקביל, הבנקים איבדו גובה אחרי ששר האוצר איים בהטלת מיסוי על הרווחים בעוד חברות הביטוח קיבלו רוח גבית מהשוק

מערכת ביזפורטל |

הבורסה נעלה שלילי, ת״א 35 ירד 0.1% בעוד ת״א 90 איבד 0.63%.

בהסתכלות ענפית בלט המגזר הפיננסי - ת״א בנקים איבד 1.5%, בעוד מדד חברות הביטוח זינק כמעט 4%.


אודיוקודס, שבעבר נחשבה לשחקנית שעוסקת בעיקר בחומרה ותקשורת קולית לארגונים, עוברת בשנים האחרונות מהפך. החברה, שנולדה בעידן המרכזיות והטלפוניה, מנסה להפוך לשחקנית תוכנה ו-AI. היא רוצה לספק לא רק תשתית לתקשורת בשביל הארגונים, אלא גם כלים שמבינים את השיחות, מתמללים, מנתחים את התוכן ומחברים אותו ישירות לתהליכי העבודה של הארגון.  אודיוקודס 7.77%   דיווחה על הכנסות שעלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר, גם הרווח למניה עקף את הצפי הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר.

אבל לצד המספרים, בשוק יש גם ספקות. בעיקר סביב השאלה האם אודיוקודס תצליח לבדל את עצמה בעולם שבו פתרונות תמלול, סיכום ואוטומציה כבר הפכו למוצר שיש כמעט בכל פלטפורמה. מנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, דווקא משדר ביטחון מלא:  "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%"  הוא אומר בראיון לביזפורטל. "המחיר בשוק דפוק, אבל הפוטנציאל עצום." - מנכ"ל אודיוקדס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות


שר האוצר הפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.56%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.7%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.4%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל