רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

מה אומרים הכלכלנים על פוטנציאל ההדבקה של משבר הלירה הטורקית?

"כלכלות עם גירעונות גדולים בחשבון השוטף, כמו הודו, ארגנטינה ודרום אפריקה יעמדו בפני לחץ כלכלי הולך וגובר, שכן הפד ימשיך להדק את המדיניות המוניטרית"
ערן סוקול | (3)

קריסת הלירה הטורקית מכה גלים ברחבי השווקים הפיננסיים מסביב לעולם, אולם הדעה הרווחת בקרב האנליסטים הינה כי לא מדובר בתופעה שתגרור את כל השווקים המתעוררים למשבר. עם זאת, כלכלות עם גירעונות גדולים בחשבון השוטף, כמו הודו, ארגנטינה ודרום אפריקה צפויות לעמוד בפני לחץ כלכלי הולך וגובר.

קריסת הלירה הטורקית השפיעה על הסנטימנט וגררה ירידות במטבעות נוספים בשווקים המתעוררים, גם אלה שאינם עומדים בפני בעיות דומות לאלו של טורקיה, הנאבקת באינפלציה גבוהה, נטל חוב כבד במטבע חוץ, ואולי החשוב ביותר - נשיא שנלחם בבנק המרכזי של המדינה.

העיתוי לא יכול להיות גרוע יותר עבור השווקים המתעוררים, אשר כבר מתמודדים עם השפעות מלחמות הסחר, בנוסף להתחזקות הדולר האמריקאי ועליית הריבית בארה"ב. המדיניות המוניטרית של הפד, אשר מתקדמת לעבר נורמליזציה מאז סוף 2015, אינה מסייעת להתפתחות העניינים. הבנק המרכזי החל להקטין את המאזן שלו באוקטובר 2017, והוא צפוי להעלות את הריבית בפעם השמינית בחודש ספטמבר, באופן אשר שואב את הנזילות מהשווקים המתעוררים.

"החשש המרכזי שלנו נשאר בצד הנזילות, והנפילות בשווקים המתעוררים הן ביטוי להידוק הנזילות", כתבו האסטרטגים של מורגן סטנלי, האנס רדקר וגיק טנג קו. "היקף האשראי המשמש לצורך השקעות מסוכנות נמצא בנסיגה כבר מאז פברואר".

"בתוך עולם של נזילות גבוהה, ההתפתחויות האחרונות בשווקים המתעוררים יהיו בעלות השפעה קטנה בהרבה על התנודתיות בשווקים ועל הנזילות המקומית", אמרו האסטרטגים של מורגן סטנלי.

למרות שעד כה נראה שהסיכון להדבקה מוגבל, "כלכלות עם גירעונות גדולים בחשבון השוטף, כמו הודו, ארגנטינה ודרום אפריקה יעמדו בפני לחץ כלכלי הולך וגובר, שכן הפד ימשיך להדק את המדיניות המוניטרית", אמר חוסיין סייד, אסטרטג שוק ראשי ב- FXTM.

עוד לפני קריסת הלירה הטורקית, אוקספורד אקונומיקס זיהו את המטבעות של טורקיה, ארגנטינה ודרום אפריקה כפגיעים ביותר למשבר. "למרות הפיחות הגדול מאז אפריל, חוסר האיזון העמוק של ארגנטינה הותיר את הפסו עם פטנציאל נפילה גדול; ובדומה לכך, הראנד הדרום אפריקאי חשוף לפגיעה, בין היתר, בשל הגירעון של המדינה, כמו גם בשל מערכת בנקאית מנופחת", כתבו הכלכלנים יבגניה סלפטסווה ודאגאן אוזבילינר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רפי 16/08/2018 16:20
    הגב לתגובה זו
    לעשות קולונסקופיה וחוקן פיסקלי ומוניטרי ללא הרדמה
  • אורדואן 18/08/2018 08:10
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שתצטרך מדי חודש לקלונוסקופיה, זה לא אומר שאחרים גם צריכים רפרף!!!
  • עם תחת כמו שלו צריך בולדוזר חחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    מאיר 16/08/2018 16:28
    הגב לתגובה זו
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.