סיטי חמים על טבע: מעניקים המלצת קניה ל'מניית העם', למרות הקופקסון

האנליסטית ליאב אברהם מסיטי מצפה לצמיחה של 19% בשנה במכירות טבע מכל המוצרים שאינם הקופקסון, וגם מחכה לאפסייד לא קטן
ידידיה אפק | (10)

יצרנית התרופות הישראלית טבע מרכזת עניין רב בזמן האחרון ולאו דווקא לחיוב, עם האימפלמנטציה בשטח של תכנית ההתייעלות וההכנות לעידן של אחרי הקופקסון. אבל יש אנליסטים שרואים נקודת אור בתקופה זו למניית החברה וגם מצפים לאפסייד לא קטן עבור המשקיעים.

האנליסטית ליאב אברהם מסיטי מעריך שמניית טבע תתחזק לרמה של 47 דולר, אפסייד של 16% על המחיר הנוכחי בשוק. בנק ההשקעות האמריקני החל לסקר את טבע עם המלצת 'קניה', כשהפוקוס הוא על כל המוצרים שאינם קופקסון, המהווים כ-80% מהערך הפנימי של החברה וצומחים בקצב של 19% לשנה בממוצע ב-5 השנים האחרונות.

"אנחנו רואים פוטנציאל לעליות ב-12 החודשים הבאים כשהמשקיעים יתחילו לראות מעבר לקופקסון. אנחנו גם מצפים לאפסייד משמעותי כתוצאה מפעולות שיטיבו עם המשקיעים מצד ההנהלה", כותבת אברהם, שמסמן בנוסף לטבע גם את אקטביס כחברת גנריקה בינלאומית עם המלצת קניה.

האנליסטים בסיטי מאמינים שהמניה, שאיבדה 36% מערכה מאז השיא ב-2010, לא צפויה לרדת עוד הרבה גם כשהתחרות תנגוס בנתח של תרופת הדגל של טבע. הם מסבירים שמניית טבע נסחרת כעת בהערכת שווי הנמוכה ב-35% מהמכפיל המקובל לחברות המייצרות תרופות גנריות, ו"התחזית הכי דובית שלנו לקופקסון משמעותה ירידה לרמה של 35 דולר למניה, בעוד שהתחזית הכי שורית שלנו צופה שהמניה תעלה ל-60 דולר".

אברהם מוסיפה שעל המשקיעים להביט מעבר לבלוקבסטר הגדול של החברה, אל שלל המוצרים הנוספים שהיא משווקת היום ועתידה להוציא בשנים הקרובות. "אנחנו מצפים לירידה ברווח למניה מהקופקסון מ-2.96 דולר למניה ב-2013 ל-58 סנט למניה ב-2018. למרות זאת, אנחנו מצפים לצמיחה שנתית של 19% במשך 5 שנים בכל המוצרים הנוספים שטבע מציעה. לטבע אין עוד "בלוקבסטר" בצנרת שיחליף את הקופקסון, אבל כרגע מוצרי הנשימה, ה-NTE והתרופות ללא מרשם רופא שלה מוערכות בחסר על ידי השוק", מסבירה אברהם.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא לדחוף, יש מספיק לכו-לם (ל"ת)
    קנו קנו 25/10/2013 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    טבע תרד בעוד 30% בשנתיים-כלל ביו היא המנייה הבאה שתטוס (ל"ת)
    rubi 25/10/2013 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אהרון 25/10/2013 12:59
    הגב לתגובה זו
    לא מבליטים את הידיעה כדי שהמקורבים יקנו ורק אחרי שהמניה תגיע ל1600 הציבור יקנה
  • 5.
    הגיע זמן טבע כדאי לאסוף (ל"ת)
    מהטבע 25/10/2013 12:40
    הגב לתגובה זו
  • כל כך פשוט 25/10/2013 13:15
    הגב לתגובה זו
    גם אם בערסלנד מקובל "לאסוף"........מרימים טלפון לבנק וקונים.
  • אתה אולי רץ וקונה אחרים אוספים שקל לשקל ואז קונים (ל"ת)
    לפשוט 25/10/2013 14:57
  • 4.
    תגיע ל 18000 (ל"ת)
    טבע 25/10/2013 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    החיובי 25/10/2013 12:13
    הגב לתגובה זו
    ההודעה הזאת שווה כותרת ראשי בדיוק כמו שסיטי הוציא הודעה מכירה על בזק והודעה זו זכתה לכותרת ראשית למה איפה ואיפה ובמיוחד שטבע מבחינה גודל והעניין הבנלאומי בה משמעותי יותר חומר למחשבה (לא חיבים לשים בכותרת הראשית רק הודעות שליליות
  • 2.
    המניה תתחיל לעלות הגיע הזמן!!!!!!!!! (ל"ת)
    טבע 25/10/2013 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    חחחחחחחחחח 25/10/2013 11:07
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?