אינטל משיקה 3 פתרונות להטמעת AI בתשתיות
יצרנית השבבים חשפה שלושה פתרונות חדשים שנועדו להקל על ארגונים המעוניינים להוסיף יכולות בינה מלאכותית (AI) לתשתיות הקיימות שלהם, מבלי להחליף
מערכות קיימות או להשקיע בתשתיות יקרות
יצרנית השבבים אינטל חשפה שלושה פתרונות חדשים שנועדו להקל על ארגונים המעוניינים להוסיף יכולות בינה מלאכותית (AI) לתשתיות הקיימות שלהם: Intel AI Edge Systems, Edge AI Suites ו-Open Edge Platform. הפתרונות החדשים מספקים שילוב של בינה מלאכותית במפעלים, חנויות, ערים חכמות, מדיה ובידור – בלי הצורך להחליף מערכות קיימות או להשקיע בתשתיות יקרות.
הפתרון הראשון אותו השיקה אינטל, Intel AI Edge Systems, הוא למעשה שורה של מערכות חומרה מוכנות לשימוש, שנבנו במיוחד עבור בינה מלאכותית בקצה. הן מאפשרות ליצרני ציוד ומפתחים להוסיף בינה מלאכותית למערכות קיימות, בלי לשנות את כל התשתית. המערכות הללו מגיעות בגדלים שונים, עם טווחי ביצועים מגוונים, כך שאפשר להתאים אותן בדיוק לדרישות של יישומים כמו מצלמות חכמות, אנליטיקת וידאו או פתרונות אוטומציה.
הפתרון השני, Edge AI Suites, הוא מגוון ערכות תוכנה מוכנות לשימוש, המיועדות לפיתוח מהיר של יישומי AI לתעשיות שונות. כל חבילה כוללת מודלים מוכנים, קוד לדוגמה וכלי בדיקה, כך שמפתחים יכולים להתמקד בשיפור הפתרונות שלהם במקום לבנות אותם מאפס. כרגע, אינטל מציעה ערכות ייעודיות לקמעונאות, תעשייה, ערים חכמות ומדיה.
לבסוף, הפתרון השלישי, Open Edge Platform, מציע פלטפורמת תוכנה מודולרית בקוד פתוח, שמאפשרת ניהול קל של יישומי AI בקצה – כולל פריסה מרחוק ועדכונים ללא צורך להגיע פיזית לכל מכשיר. במקום פתרונות מורכבים הדורשים התאמות ידניות, המערכת של אינטל מאפשרת לפרוס, לנהל ולעדכן את יישומי הבינה המלאכותית בלחיצת כפתור, בדומה לניהול שירותי ענן.
- מנכ"ל קוואלקום: ״אינטל לא אופציה עבורנו כרגע״
- היום שבו הוקמה ענקית מוצרי הצריכה הבינל' ומה קרה היום לפני 89 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דן רודריגז, סגן נשיא בכיר ומנהל קבוצת המחשוב בקצה באינטל: "ארגונים רוצים להטמיע בינה מלאכותית בצורה חלקה בתוך הסביבה הקיימת שלהם, תוך שמירה על עלויות נמוכות והשגת ביצועים אופטימליים. עם עשרות שנים של ניסיון בהטמעת טכנולוגיות בקצה, אינטל משיקה פתרונות חדשים שמסייעים לשותפים שלנו לשלב בינה מלאכותית מהר יותר ובקלות רבה יותר".
- 1.אנונימי 20/03/2025 17:11הגב לתגובה זוהבזבזנות והבונוסים היקרים מנעו פיתוח חכם.אינטל חשבו נשתה היום ונתפכח מחר.חחח.רה ארגון פטורי כל הדירקטוריון השקעה במכונות חדשות.

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.