חברת הפינטק הישראלית יוטילה גייסה 18 מיליון דולר
חברת הפינטק הישראלית יוטילה השלימה סבב גיוס (A) של 18 מיליון דולר, אשר מביא את סך ההשקעות בה ל-30 מיליון דולר.
החברה, שנוסדה ב-2022, פיתחה פלטפורמה המאפשרת לארגונים להתמודד עם שוק הנכסים הדיגיטליים המתפתח במהירות. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה מספקת מענה כולל לאתגרים הרבים בניהול נכסים דיגיטליים ברמה המוסדית. בין היכולות המובילות ניתן למנות ארנקי MPC ברמת אבטחה ארגונית; מערכת ניהול משתמשים ועסקאות עם תהליכי אישור מותאמים; ממשקי API חזקים לפיתוח אפליקציות מותאמות; תמיכה במגוון בלוקצ'יינים; אינטגרציות מקיפות עם מערכות AML, בנקאות, ספקי נזילות ובורסות; מנוע טוקניזציה למנפיקי טוקנים; וכיסוי ביטוחי מקיף להגנה מפני סיכונים שונים. לחברה משרדים בניו יורק, תל אביב, לונדון, ברלין וסינגפור.
בנצי רבי, מייסד-שותף ומנכ"ל יוטילה: "המטרה שלנו ביוטילה היא להוביל את שוק הארנקים הדיגיטליים. כיום, ארגונים נדרשים לפתרונות מתקדמים הכוללים ממשקי API גמישים, יכולת עבודה עם חוזים חכמים וחיבור ישיר למערכות בנקאיות. הבעיה היא שהשוק מציע בעיקר שתי אפשרויות לא אידיאליות - או ארנקים ותיקים ומסורבלים שחסרים את הגמישות והחדשנות הדרושה, או פתרונות פשוטים מדי שאינם עומדים בסטנדרטים המוסדיים הנדרשים. יוטילה מגשרת על הפער הזה עם פלטפורמה שמשלבת את שני העולמות."
הנס מוריס, שותף מנהל בקרן Nyca Partners: "למטבעות יציבים (stablecoins) יש השפעה דרמטית וגלובלית על הנוף הפיננסי, במיוחד בתחום התשלומים. התרשמנו מהתובנה המוקדמת של מייסדי יוטילה לגבי התפתחויות השוק הללו והכלים המוסדיים החדשים שיידרשו ככל שנכסים דיגיטליים הופכים למיינסטרים."

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg)