גילה לאחר מותה שאמו זכתה בלוטו - וזו הסיבה שהכסף לא הגיע
החלום על זכייה בפרס בלוטו יכול לעבור לפעמים דרך מקומות לא צפויים. זה מה שקרה במקרה הבא, שהגיע לבית המשפט רק לאחר שהזוכה כבר לא היתה בחיים. בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, נדרשה השופטת הבכירה רונית פינצ'וק אלט להכריע בתביעה מורכבת שהוגשה על ידי יורש של מנוחה נגד חברת לוטו בול מועדון חברים ובעליה, בטענה שהם לא שלחו טופס הגרלת לוטו שביצעה המנוחה ולא העבירו לה כספי זכייה. התביעה, שהיקפה הגיע ל-567,412 שקל, היא בעלת רקע מורכב של טענות על הונאה, פגיעה באמון ואפילו על שינוי נתונים במערכת המחשבים של החברה לאחר מותה של המנוחה.
הסיפור החל כשהמנוחה, שהיתה מנויה בחברת לוטו בול מ-2007, השתתפה בהגרלות לוטו שבועיות. לטענת בנה, היא היתה אמורה לזכות בפרס של מיליון שקל בעקבות הגרלה שהתקיימה ביוני 2012, שבה נרשמו המספרים הקבועים שלה כזוכים (למעט מה שמוגדר כ"המספר החזק"). לאחר פטירתה גילה בנה שהטופס שלה לא נשלח להגרלה, והחברה אף ביצעה רישום רטרואקטיבי המורה על ביטול המנוי, תוך סימונו כבוטל ימים לפני מועד ההגרלה.
ביטול רטרואקטיבי של המנוי של המנוחה בלוטובול צילום: Istock
התובע טען כי הנתבעים שינו את רישום המנוי של המנוחה לאחר הזכייה כדי להימנע מתשלום כספי הזכייה - מה שהוביל אותו לתבוע את הסכום שבו היתה אמורה לזכות אמו.
- 1.8 מיליארד דולר לשני זוכים - פרס הלוטו השני בגודלו בהיסטוריה
- צ'אנס: משחק המזל הפופולארי - כל מה שצריך לדעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובע הסתמך על כמה עדויות, בהן עדות מרכזית של עובד לשעבר בחברה, שטען כי הבעלים ביצע את פעולת הביטול רטרואקטיבית. כמו כן, הוצגו תצלומי מסך המוכיחים, לכאורה, כי הפעולה עצמה בוצעה מחשבונו של הבעלים במערכת. לדברי העובד, רק כשגילה כי הבעלים ביצע שינוי בתיק המנוחה, הוא דיווח על כך לבנה של המנוחה, באמצעות תחקירן של תוכנית הטלוויזיה "הצנרת", המשודרת ברשת 13.
בכתב ההגנה טענו הבעלים ולוטו בול כי העובד היה האחראי הבלעדי על מערכות המחשוב, וכי כל ניסיונותיו של אותו עובד להטיל את האחריות עליהם מבוססים על סכסוך אישי בין הצדדים. עוד הם טענו כי לא נותר בידם כל מסמך או נתון על לקוחות החברה לאחר שהוא עזב את החברה ב-2015. הבעלים הצהיר כי לא היה בקיא במערכות המחשוב, ואף טען כי "אני לא מבין בזה... לא יודע איך לכתוב אימייל".
עדותו של העובד לשעבר היתה מרכיב מרכזי בפסק הדין. השופטת קבעה כי עדותו היתה מהימנה וללא אינטרסים נסתרים. היא אף ציינה בפסק הדין שפרסמה כי, "מצאתי ליתן אמון מלא בעדותו של XXX (העובד לשעבר, ע"ג)... עדותו היתה עקבית, מפורטת וללא אינטרסים אישיים". עוד הדגישה השופטת כי העובד היה זה שהציף את המידע על הזכייה לראשונה, וכי אם היתה לו כוונה להעלים את הפרשה, הוא לא היה מדווח על כך כלל. בכך דחתה השופטת את הטענות של הבעלים כי אותו עובד פעל ממניעים נקמניים או כספיים.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הבעלים אף טען כי אין ברשותו שום מסמכים או נתונים המעידים על המנוי של המנוחה, מכיוון ששרתים של החברה נמסרו לאדם אחר, שגרס אותם ב-2017. השופטת דחתה את הטענות, וקבעה כי האחריות לשמור את המידע הרלוונטי על הלקוחות מוטלת עליו, ולא ניתן לטעון לאובדן ראיות כהגנה. היא ציינה כי "YYY (הבעלים, ע"ג) במו ידיו, לטענתו, גרם לעצמו נזק ראייתי".
הנתונים שסיפק העובד כללו תצלומי מסך שהעידו כי המנוי של המנוחה בוטל ב-9 ליולי 2012, חודש לאחר ההגרלה, ואולם התאריך של הביטול שונה ל-30.5.12 - עשרה ימים לפני ההגרלה. לטענת השופטת, "מדובר במצבור של נסיבות שמצביעות על אפשרות אחת בלבד: YYY (הבעלים, ע"ג) לא שלח את הטופס של המנוחה והוא האחראי לכך שהיא לא קיבלה את כספי הזכייה".
השופטת פינצ'וק אלט קבעה כי החברה והבעלים הפרו את החוזה עם המנוחה, מכיוון שלא שלחו את הטופס להגרלה כפי שהתחייבו. היא הבהירה כי "החברה הפרה את ההסכם הפרה יסודית והיא מחויבת לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם".
בנוגע לגובה הפיצוי, פסקה השופטת כי מכיוון שהיו שני זוכים בפרס השני באותה הגרלה, המנוחה היתה אמורה לקבל 500 אלף שקל, שמהם יש לנכות 25% מס, כך שהתובע יקבל 375 אלף שקל, בנוסף להוצאות ושכר טרחה.
לאחר בחינת הראיות, השופטת קבעה כי אין לשייך לעובד לשעבר של לוטו בול אחריות להונאה. עוד היא כתבה בפסק הדין שפרסמה כי תרומתו לתובע, הן בעדותו והן במידע שסיפק, היתה חיונית לגילוי האמת. התביעה נגדו נדחתה, והתובע אף חויב לשלם לו הוצאות משפט.
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
