תל אביב התחדשות עירונית
צילום: מרכז הנדלן
מחירי הדירות לאן

התחדשות עירונית היא המפתח לפתרון מצוקת הדיור - איך להאיץ את הבנייה בתחום?

?למרות כל היוזמות, החוקי והתוכניות - היקפי הביצוע בפועל של מיזמי התחדשות עירונית עדיין נמוכים באופן שאינו מתקבל על הדעת. כך תוכל הממשלה הנכנסת להכניס את ישראל לעידן חדש בתחום
ארז כהן | (9)

בשעת כתיבת שורות אלה עדיין לא ידוע מי מבין חברי הכנסת שצפויים לקחת חלק בממשלה הבאה צפויים להתמנות לשרי האוצר, הפנים והשיכון. עם זאת, דבר אחד ברור כבר עתה, תהיה זהותם אשר תהיה: משימתם המרכזית של "שרי הדיור" בארבע השנים הקרובות תהיה הבאתו של ענף ההתחדשות העירונית לעידן חדש.

בפריפריה, כידוע, התחדשות עירונית קיימת רק ברמה התיאורטית. לפינוי בינוי אין כל כלכליות באזורים אלה, ועל תמ"א 38 אין מה לדבר. גם "חלופת שקד", על אף העצמת הזכויות שבה, משמרת את הקשר שבין שווי הקרקע לכלכליות הפרויקט. וכך, על אף שייתכן כי תרחיב את טווח הפרויקטים לערים כמו חדרה או אשקלון, הרי שבית שאן, צפת, או טבריה עדיין יוותרו ללא מענה.

במרכז הארץ, באזור שבו בעיית הכלכליות אינה קיימת, התמונה אמנם שונה, אך לא באופן דרמטי כפי שניתן היה לצפות. גם כאן היקפי הביצוע עודם דלים ביחס לצרכים. בשנת 2021, למשל, עמד סך התחלות הבניה בכלל מיזמי ההריסה והבניה מחדש עמד על 9,700 דירות – נתון אשר כולל הן את דירות התמורה והן את דירות הקבלן. כלומר, כ-3,000 דירות ותיקות בלבד חודשו באופן זה. עם מאות אלפי דירות ותיקות שמצריכות חידוש בכל רחבי הארץ, ברור כי המשך קצב ההתחדשות הנוכחי אינו יכול להימשך.

אז מה, אם כן, על הממשלה החדשה לעשות על מנת להוציא את עגלת ההתחדשות מהבוץ? ישנם עשרות צעדים נדרשים ותקצר היריעה מלפרט כאן את כולם, אך אציין כאן את הפעולות הדחופות ביותר:

רתימת הרשויות המקומיות לפרויקט הלאומי – לרשויות המקומיות יצא שם של גופים אשר עוינים בנייה למגורים, ובצדק. כולם יודעים כי במבנה הארנונה הנוכחי לרשויות אין כל אינטרס כלכלי להגדיל את מספר הדירות, שכן כל דירה שכזו משמעותה בטווח הארוך הוא גרעון לרשות. אך המקרה של בניה במסגרת התחדשות עירונית שונה. כאן אין מדובר בתושבים עתידיים שאיש אינו מכיר, אלא בתושביה הנוכחיים של הרשות, אשר הרשות מחויבת לדאוג לרווחתם.

ואולם כיום סובלות הרשויות מהיעדרם של שני אלמנטים משמעותיים שיאפשרו להם לקדם התחדשות עירונית בהיקפים גדולים: תמריץ כלכלי וכח אדם מספק. לשניהם לא מסובך לתת מענה, בעזרת רצון טוב, ובעיקר בעזרת תקציבים. השנה החלה רשות מקרקעי ישראל לתמרץ רשויות שמקדמות בניה חדשה ב-30 אלף שקלים לכל יחידת דיור, ואם זהו המצב בבניה חדשה הרי שהתגמול על הוצאת היתרי בניה בהתחדשות צריך להיות גבוה אף יותר. על מצב כח האדם במחלקות ההנדסה של הרשויות נראה שהכל כבר נאמר, וגם כאן הגיע הזמן לרענון שיגדיל משמעותית את תפוקת המחלקות בכל הקשור לאישור תוכניות והוצאת היתרים. מבחינת המדינה, מדובר בהשקעה שתחזיר את עצמה במהירות ובתוספת ריבית – בצורת מיסי נדל"ן.

 

הפחתת הבירוקרטיה – על אף שלכולם נמאס כבר לשמוע מכך, הבעיה עדיין קיימת. כיצד נעשה זאת? ובכן, בהנחה שבצעד הראשון הצלחנו לפתור את בעיית המוטיבציה של הרשויות, כעת עלינו גם לתת להן את הסמכויות המתאימות. המצב שבו רוב הוועדות המקומיות בישראל עדיין לא מוסמכות לאשר בעצמן מיזמי פינוי-בינוי אינו מתקבל על הדעת ומחייב שינוי. בנוסף לכך יש ליצור "מסלול ירוק" לדיון בתוכניות ובהיתרים של מיזמי התחדשות, אשר יקבלו עדיפות על פני תוכניות רגילות. ולבסוף, במקרים שבהם ועדות מקומיות יתמהמהו בטיפול בבקשות להיתר בפרקי הזמן הקבועים בחוק, יוסמכו ועדות הערר להיכנס בנעליהן ולאשר פרויקטים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

פתרון חסמים ברמת הבניין – חוק ההסדרים האחרון עשה צעד גדול קדימה בכל הקשור להפחתת התנגדויות מצד דיירים סרבנים. גולת הכותרת היתה הפחתת הרוב הדרוש במיזמי פינוי בינוי לשם יציאה לפרויקט מ-80% ל-66%. אך צעדים אלה יש לשפר ולהעמיק. לא ברור למשל מדוע בתמ"א 38 הריסה ובניה נותר הרוב הדרוש על 80% ובכל מקרה, גם רוב של 66% מקרב הדיירים הוא שיעור גבוה מהנדרש. ייתכן שהגיע הזמן להסתפק ברוב פשוט של מעל 50% מקרב הדיירים.

גם סוגיות הקשורות במכר דירות במהלך פרויקט ממשיכות להקשות על קידומו. על המחוקק לשאול את עצמו מדוע רק מי שמוגדר "קשיש" על פי חוק רשאי לקבל את דירתו העתידית בשווה כסף? מדוע לא לאפשר זאת לכל הדיירים החפצים בכך, אם יהיה בכך כדי לזרז את קידום הפרויקט?

אלו הם על קצה המזלג כמה מהפעולות הנדרשות כיום בתחום ההתחדשות על מנת שנתחיל לראות את המספרים גדלים. יש לקוות כי הממשלה הבאה תהיה רתומה לנושא, וכי לפחות בתחום זה, דווקא היא תוכיח עצמה כ"ממשלת שינוי", שכן למדינה אין את הפריבילגיה להמשיך להתנהל בתחום זה כפי שהיא מתנהלת כיום.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ב 13/11/2022 15:26
    הגב לתגובה זו
    מנעו מעורכי דין עם אינטרסים מנוגדים להפריע לתמא. ערכו רשימה שחורה, הסבירו לתושבים איך מזהים עורכי דין כאלה כדי שיעזבו אותם!!!
  • 8.
    א 13/11/2022 07:26
    הגב לתגובה זו
    חשיבה מערכתית על בינוי פינוי יכולה להאיץ ההתידשות העירונית. אנשים חוששים לעזוב דירתם ולסמוך על הקבלנים במצבי אי ודאות
  • 7.
    השוו את ההטבות לקשישים בפינוי בינוי ובתמא (ל"ת)
    א 13/11/2022 07:19
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לחמדנים שבקרבנו.... 12/11/2022 20:13
    הגב לתגובה זו
    תמ"א 38/ב עושים רק לבנינים שהם מועמדים להריסה !!
  • 5.
    מישאל מור 12/11/2022 19:36
    הגב לתגובה זו
    אם לא נצמצם את הילודה ואם לא נשנה את חוק השבות בישראל הקטנה, המחסור בדיור ואיכות החיים בארץ יחריף ויתדרדר עם כל המשמעות לעצם קיומנו העתידי. אני ממליץ למעורבים ולמקבלי ההחלטות לקרוא את המאמר "מרחב ציבורי הוא צורך קיומי, הוא חלק מהחוסן הלאומי" : אני גם מצדד באמירתו של פרופ' חיים זנדברג: "קנה המידה לדירות התמורה בפרויקטים של פינוי בינוי מקפח וסותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". וזה פוגע בקניין הפרטי ובאינטרס הציבורי. והוא ממשיך : "הסיטואציה הזו שכל בעל דירה מקבל דירה אחת בפרויקט של פינוי בינוי, היא רעה כי היא פוגעת בקניין הפרטי וגם באינטרס הציבורי. יש לנו אינטרס להגדיל את היצע הדירות, לא להגדיל את הצפיפות. יתרה מזו, אין פיצוי וזה אומר העברת עושר מאנשים שנמצאים במתחמי פינוי בינוי שהם לרוב חלשים, ליזמים שהם החזקים״. אני מודע כי הפסיכוזה ההמונית לחיזוק מבנים, נובעת בעיקר מהחשש לרעידת אדמה בשקע הסורי-אפריקאי, כאשר במישור החוף הסיכוי לכך זניח. גם עלייה מטאורית של מחירי הנדל"ן, בעיקר בגוש דן,. אלה מנוצלים ע"י גורמים אינטרסנטים ותאבי בצע כסף לחולל מניפולציה ולזרוע בהלה ודיסאינפורמציה -
  • 4.
    עמך 12/11/2022 18:35
    הגב לתגובה זו
    אנשי חלם מאשרת בצד אחד של הרכבת הקלה 20 קומות בצד השני 8 קומות. תחליפו את אדריכל העיר שריש לו משקפיים נקטנות ומוח שמסוגל לראות עד קצה האף.
  • 3.
    מבין2 12/11/2022 17:57
    הגב לתגובה זו
    רווח לדיירים ולא רק לקבלנים.
  • 2.
    תודה רבה ושבת שלום (ל"ת)
    t.elimeleh 12/11/2022 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שם 12/11/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
    הפתרון לבעיית הנדל"ן הוא ריבית עולה!
רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.

נתנאל שכונת המשתלה
צילום: אסף פרץ

קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?

גל של ביטולים צפוי להגיע למבצעי ה-90/10, 80/20, אבל במקרים רבים הרוכשים לא יוכלו לבטל - הנה התרחישים הצפויים

רן קידר |

הרוכשים במבצעים של 80/20 ו-90/10 מגלים שהעסקה שעשו פחות טובה ממה שהעריכו. בשלוש השנים האחרונות השוק היה מוצף בהצעות כאלו, ומסתבר שבמקרים רבים על רקע הירידה במחירי הדירות, העסקה כבר לא משתלמת. כלומר, ההנחה שמתבטאת במבצע המימוני נמוכה מהירידה במחיר הדירה בפועל. כלכלית - הרוכש אמור לקום וללכת. משפטית - הוא לא תמיד יכול.

הביטולים החלו השנה ומוערכים בקרוב ל-2,000 בעיקר בדרום - רוכשים שלא יכלו לעמוד בתנאים, ובעסקאות יוקרה בת"א בהם רוכשים הפסידו והעדיפו לצאת מהעסקה. אבל זה יכול להיות כדור שלג שיתעצם. אנחנו לפני גל של מסירות וביטולים משיקולים כלכליים. אבל לרוכשים יש כמה משוכות לעבור.

ראשית, הם צריכים להבין שהמקדמה ששמו כנראה הלכה "לפח".  האם שווה להפסיד את המקדמה של ה-10%, או 20% כקנס כדי להימנע מההפסד הכלכלי על הדירה שמסתכם כנראה בכמה אחוזים (ירידת מחירים של 5%-10% מול הנחת מימון של כ-5%)? השאלה מה ההסכם מול הקבלן. מבירורים שערכנו עולה כי ברוב המקרים הקנס מסתכם ל-10% מערך הדירה. כלומר במבצעים של 90/10  אתם אמורים להשאיר את ה-10% אצל הקבלן. בעסקאות של 80/20  (בהנחה שזה לפי המודל של קנס 10%) אתם אמורים לקבל החזר מהקבלן כי שילמתם כבר 20%. לכו תרדפו אחרי הקבלן וגם יהיו לכם משוכות משפטיות - סילוק המשכנתא שלקחתם במקביל לרכישה שהיתה בערבות של הקבלן שמימן אותה (עד למסירה). גם בעסקאות בשיעורי מבצעים אחרים יהיה כמובן צורך להסיר את המשכנתא. בסוף המשכנתא עליכם וכדי להסיר אותה צריך הסכמה של הקבלן ושל הבנק.

עורכי דין בתחום הנדל"ן מספרים שיש צורות שונות של הסכמי רכישה בעסקאות כאלו. יש הסכמים עם הגנות על הרוכשים ויש שחשופים לחלוטין לחסדי הקבלן. כלומר, יכול להיות שלמרות שצפוי גל של ביטולים בגלל הפסדים, התוצאה תהיה אחרת כי הקבלנים לא יוותרו לרוכשים ואלו יצטרכו לשלם את ה-80%-90% או להגיע למאבק משפטי מול הקבלן.  

מאבק משפטי זה לרוב נזק לשני הצדדים. יכול להיות שלפני השלב הזה, הצדדים ינסו להידבר. השלב הזה של המו"מ - השלב המסחרי עשוי להיות חבל הצלה לשני הצדדים. הקבלן רואה כעת שוק קשה. שוק של קונים. היקף העסקאות יורד, המחירים יורדים. הדבר האחרון שהוא צריך זה ביטולי עסקאות. הוא ינסה לשמור על העסקה וכדי לשמור עליה הוא עשוי לספק לרוכש הנחה נוספת - כספית או מימונית. הוא לא ירצה להגיע לבית משפט או למצב שהרוכש לא יכול או לא ישלם לו את היתרה של ה-80%. במקרה כזה הלכה העסקה, וזה עלול להיות בעיה גדולה מול הבנק הממן-מלווה ובכלל - לא רק שאין מכירות יהיו ביטולים (מכירות שליליות).