הדולר והאירו ננעלו ביציבות: בנק ישראל רכש כ-50 מיליון דולר במסחר

הדולר עלה קלות ושערו היציג נקבע על 3.684 שקלים. האירו ננעל ללא שינוי ושערו היציג נקבע על 5.0086 שקלים
יונתן גורודישר |

יום המסחר במטבע חוץ ננעל ביציבות של הדולר והאירו מול השקל. הדולר התחזק קלות ושערו היציג נקבע על 3.684 שקלים. האירו ננעל ללא שינוי ושערו היציג נקבע על 5.0086 שקלים.

במהלך המסחר התערב נגיד בנק ישראל פרופסור סטנלי פישר במסחר. המסחר נפתח ביציבות, אך פקודת מכירה של הדולר גרמו לבנק ישראל לבצע רכישות, אם כי בהיקף יחסית נמוך, על מנת לנסות ולספוג את ירידת ערכו של השטר הירוק.

משיחה עם גורמים בשוק עולה כי בנק ישראל רכש כ-100 מיליון דולר. גם אתמול רכש בנק ישראל דולרים בהיקפים קטנים. "המסחר רגוע ושקט היום", נאמר בשיחה עם סוחר בשוק המט"ח.

אתמול זינק האירו בחדות על רקע הדיווחים אודות ההסכמה של מדינות גוש האירו להעניק סיוע בגובה של 30 מיליארד אירו, בנוסף ל-15 מיליארד האירו של קרן המטבע. השערים היציגים נקבעו כאשר האירו זינק ב-1.2% ושערו היציג נקבע על 5.0084 שקלים. הדולר נחלש אתמול בשיעור של 0.3% ושערו נקבע על 3.682 שקלים.

ביום א', בו לא התקיים מסחר במט"ח, שרי האוצר של מדינות גוש האירו הסכימו להעמיד ליוון הלוואה של עד 45 מיליארד אירו (61 מיליארד דולר) במחיר הנמוך מהריבית בשוק בצעד שנועד לסייע למדינה המקרטעת ולהחזיר את הביטחון באירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.