ידידיה אפק
צילום: Bizportal

הרפורמה במדדים הצליחה עוד לפני שהתחילה

ידידיה אפק | (3)
נושאים בכתבה מדדים מובילים

אוברסיז. רציו פטרוליום. מדי פאואר. נובולוג. ארבע ההנפקות הראשוניות שכבר יצאו לדרך בחודשים האחרונים, ועוד מספר הנפקות שנמצאות בקנה ויגיעו לשוק בחודשים הקרובים, מציגות מציאות חדשה ומרעננת בשוק המניות המקומי – חברות ישראליות טובות כבר לא חוששות להנפיק מניות לציבור.

אם עד לפני שנה חברות בסדר הגודל של נובולוג העדיפו להישאר פרטיות או לגייס כסף מקרנות הון סיכון, הרי שהיום זה כבר לא המצב. ההנפקה המוצלחת של נובולוג למוסדיים היא דוגמה מצוינת. ההנפקה נסגרה במחיר המשקף שווי שוק של 550 מיליון שקל, או מכפיל של 9.5X על ה-EBITDA השנתית. מכפיל כזה לא היה מבייש גם את החברות האמריקאיות הגדולות ביותר בתחום, וסביר להניח שרק לפני שנה השוק לא היה מעניק הערכת שווי כזו לאף חברה חדשה.

עד לאחרונה מניות היתר סבלו מהערכת חסר שיטתית של ערכן הכלכלי, כשהסיבה העיקרית לכך היא בעיית הסחירות שהרחיקה מהן את המשקיעים הגדולים.  כלומר, חברה בשווי שוק של חצי מיליארד שקל - כמו נובולוג - הייתה נסחרת בדיסקאונט גדול.

אז מה השתנה? הרפורמה במדדים.

מדד SME 60 הוסיף לערכו 40% באותה שנה שהובילה לרפורמה במדדים, זאת בזמן שמדדי הדגל של הבורסה דשדשו. חלק ניכר מהעלייה הזו בא כתוצאה מציפייה של משקיעים רבים לביקושים מהותיים מצד תעודות הסל למניות היתר, אבל גם מחשיפה הולכת וגוברת של משקיעים מוסדיים גדולים לאותן מניות יתר, שאפשרה להציף את ערכן הכלכלי. להערכתנו, מגמה זו עוד לא מיצתה את עצמה, כאשר מרבית הגופים המוסדיים אינם חשופים עדיין לעשרות המניות החדשות שהתווספו למדד ת"א 125.

גורמים נוספים התומכים בהצלחת ההנפקות האחרונות הם הריביות הנמוכות בשוק האג"ח והכסף הרב שנכנס כל הזמן לקופות הגמל והפנסיה. הגופים המוסדיים צמאים לתשואה, גם במחיר של הגדלה מסוימת של הסיכון, וההיצע בשוק הראשוני עדיין נמוך מהביקוש.

אם תחילת השנה מצביעה על מה שיקרה בהמשך הדרך, בכירי הבורסה לני"ע יכולים להתחיל לקרר את בקבוקי השמפניה. הרפורמה במדדי הבורסה כבר מציפה ערך לבעלי המניות, ומושכת חברות רווחיות  להפוך לציבוריות. כך למעשה משיגה הבורסה את מטרת העל שלה - לשמש כלי לגיוס הון לחברות בצמיחה - מה שלא קרה לפחות בשש השנים האחרונות.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Z 23/02/2017 10:51
    הגב לתגובה זו
    הרפורמה הריצה את המניות הקטנות שאותם קנו האקטיביים והנוסטרואים והעבירה אותם לפסיביים והמוסדיים בתעודות במחיר שיא... אוי ואבוי...נזילות נמוכה.. העיקר ההרצה... לשיטתך.. כול שנה נוסיף עוד 5 מניות למדדים ובא לציון גואל...
  • 2.
    מנהל קרן גידור 22/02/2017 12:33
    הגב לתגובה זו
    הבורסה היא כשלון חרוץ. אין נזילות בבורסה. 90% מהחברות הפרטיות הטובות לא מעוניינות להיות ציבוריות. הרגולציה חונקת. אסם, תדיראן ועוד. החברות היחידות שבאות להנפיק הן כאלה שלא מסוגלות לגייס הון או חוב בדרך אחרת או חברות עם בעלי שליטה שמעוניינים להנזיל את עצמם לפראיירים של הבורסה (להלן המוסדיים).
  • 1.
    פאקינג בולשיט 22/02/2017 12:10
    הגב לתגובה זו
    מדד smeטס בתקופה האחרונה כתוצאה של הרצת מניות עי כל שחקני שוק ההון שקשורים בתחזוקת מדדים ופוזיציות מדדים.כשהבורסה החלה את הרפורמות במדדים הם עוד היו מדדי משקל שוק... לאחר מכן באו עוד 4 5 רפורמות...רק נזק בדרך!מיליונים שעברו מכספי ציבור במדדים לסוחרים ממולחים , הבורסה בעד זה כי זה מעלה את המחזורים והפעילות , הבנקים נהנים מעמלות ביצוע, והציבור משלם.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: