האקר פריצה אונליין סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

ורוניס: הכתה את הצפי בשורה העליונה והתחתונה; הכנסות של 390 מ' ד'

החברה מציגה צמיחה של 33% בהכנסות על בסיס שנתי וצופה צמיחה של 24% עד 26% בשנה הבאה; רווחי החברה ברבעון היו 0.16 דולר למניה, 23% יותר מהצפי ל-0.13
גיא טל |

חברת ורוניס מערכות ורוניס הישראלית עוסקת בניהול ואבטחת מידע ונסחרת בוול סטריט לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר. החברה דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי של שנת 2021 ולשנה כולה. בארבעת הדיווחים האחרונים הכתה החברה את ציפיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, וכך גם ברבעון הנוכחי. מסורתית תוצאות החברה ברבעון השלישי והרביעי חזקות יותר מאשר בראשון ובשני.  

על פי הדיווח החברה רשמה רווח מתואם של 0.16 דולר למניה או 18.5 מיליון דולר, 23% מעל צפי האנליסטים לרווח של 0.13 דולר למניה, צמיחה של 45% לעומת 0.11 דולר למניה, או 12.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. 

הכנסות החברה ברבעון הרביעי צמחו ל-126.6 מיליון דולר לעומת 95.2 מיליון ברבעון המקביל. גם בשורה העליונה היכתה החברה את ציפיות האנליסטים ב-3.55%. 96 מיליון מתוך ההכנסות היו תשלומים על דמי מנוי והשאר מתחזוקה ושירותים. שיעור חידוש המנויים עומד על מעל 90%. 

שולי הרווח הגולמי מגיעים ל-89.6%, עלייה מ-88.7% אשתקד. ההוצאות התפעוליות היו 91 מיליון דולר. הרווח התפעולי היה 22.4 מיליון דולר, שולי רווח של 17.7%, בהשוואה ל-13.9 מיליון ו-14.6% בהתאמה. בידי החברה מזומנים ושווי מזומנים בגובה 907.6 מיליון דולר. בסיכום שנתי עמדו הכנסות החברה על 390 מיליון דולר שמשקפים צמיחה של 33%. 

ביחס לשנה הבאה מסר סמנכ"ל הכספים גיא מלמד כי החברה מצפה להכנסות של 94.5 עד 96.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, צמיחה של 26% עד 29% מהרבעון המקביל. ההפסד על בסיס Non Gaap יעמוד על 0.11 עד 0.1 דולר למניה.

כמו כן החברה מצפה להכנסות שנתיות של 485 עד 490 מיליון דולר, צמיחה של 24% עד 26%. הרווח השנתי על בסיס Non Gaap צפוי להיות בגובה של 0.16 עד 0.17 דולר למניה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".