ורוניס: הכתה את הצפי בשורה העליונה והתחתונה; הכנסות של 390 מ' ד'
חברת ורוניס מערכות ורוניס הישראלית עוסקת בניהול ואבטחת מידע ונסחרת בוול סטריט לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר. החברה דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי של שנת 2021 ולשנה כולה. בארבעת הדיווחים האחרונים הכתה החברה את ציפיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, וכך גם ברבעון הנוכחי. מסורתית תוצאות החברה ברבעון השלישי והרביעי חזקות יותר מאשר בראשון ובשני.
על פי הדיווח החברה רשמה רווח מתואם של 0.16 דולר למניה או 18.5 מיליון דולר, 23% מעל צפי האנליסטים לרווח של 0.13 דולר למניה, צמיחה של 45% לעומת 0.11 דולר למניה, או 12.3 מיליון דולר ברבעון המקביל.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי צמחו ל-126.6 מיליון דולר לעומת 95.2 מיליון ברבעון המקביל. גם בשורה העליונה היכתה החברה את ציפיות האנליסטים ב-3.55%. 96 מיליון מתוך ההכנסות היו תשלומים על דמי מנוי והשאר מתחזוקה ושירותים. שיעור חידוש המנויים עומד על מעל 90%.
שולי הרווח הגולמי מגיעים ל-89.6%, עלייה מ-88.7% אשתקד. ההוצאות התפעוליות היו 91 מיליון דולר. הרווח התפעולי היה 22.4 מיליון דולר, שולי רווח של 17.7%, בהשוואה ל-13.9 מיליון ו-14.6% בהתאמה. בידי החברה מזומנים ושווי מזומנים בגובה 907.6 מיליון דולר. בסיכום שנתי עמדו הכנסות החברה על 390 מיליון דולר שמשקפים צמיחה של 33%.
- סיד בהשתתפות חיים סבן גייס 9.5 מיליון דולר לסטארטפ אבטחת מידע ישראלי
- MIND גייסה 30 מיליון דולר: תכפיל את צוות המו"פ בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביחס לשנה הבאה מסר סמנכ"ל הכספים גיא מלמד כי החברה מצפה להכנסות של 94.5 עד 96.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, צמיחה של 26% עד 29% מהרבעון המקביל. ההפסד על בסיס Non Gaap יעמוד על 0.11 עד 0.1 דולר למניה.
כמו כן החברה מצפה להכנסות שנתיות של 485 עד 490 מיליון דולר, צמיחה של 24% עד 26%. הרווח השנתי על בסיס Non Gaap צפוי להיות בגובה של 0.16 עד 0.17 דולר למניה.

אתיופיה - השותפה האסטרטגית השקטה של ישראל
המאבק על מי הנילוס מאיים להצית עימות בין מצרים לאתיופיה סביב סכר הרנסנס, פרויקט החשמל הענק ששינה את מאזן הכוחות באפריקה. עבור ישראל, אתיופיה הופכת לשותפה אסטרטגית חשובה במאבק על השפעה, ביטחון ואנרגיה בקרן אפריקה
אתיופיה היא אחת המדינות העתיקות והמרתקות ביותר באפריקה. מבחינתה של ישראל, מדובר בבת ברית נאמנה ויציבה שגם כאשר היחסים הדיפלומטיים נותקו לכאורה, המשיכה בשיתוף הפעולה עם ישראל. לאחרונה עלתה אתיופיה לכותרות בשל החשש ממלחמה בינה לבין מצרים, על רקע הקמת סכר הרנסנס (GERD) על הנילוס והחשש המצרי מפגיעה בזרימת המים מהנילוס למצרים. מהו מבנה השלטון ומה מעמדו של הצבא האתיופי? מהם המקורות הכלכליים של אתיופיה? כיצד הפכה אתיופיה לנדבך גיאופוליטי חשוב עבור ישראל באפריקה? איך התחיל המאבק על המים בין מצרים לאתיופיה? מה הסיכויים שאכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות? וכיצד הפך המאבק על המים לנושא שבגללו מדינות במזרח התיכון מוכנות לצאת למלחמה?
היסטוריה, מבנה השלטון והצבא האתיופי
אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, באזור המכונה קרן אפריקה. שטחה הכולל משתרע על פני 1.1 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה, על פי ההערכות, כ-120 מיליון איש. הריבוי הטבעי באתיופיה גבוה ועומד על כ-4.1 ילדים למשפחה. המדינה מתאפיינת במגוון אזורי אקלים - מאקלים גשום וקר באזורים ההרריים, דרך אקלים ים תיכוני ועד אזורים יבשים במיוחד.
מבחינת גבולותיה, אתיופיה גובלת בצפון עם אריתריאה, במערב עם סודאן ודרום סודאן - שתי מדינות הנתונות ביריבות מתמשכת זה עשורים. במזרח היא גובלת עם סומליה, בצפון-מזרח עם ג'יבוטי, ובדרום עם קניה, שבה, כמו במדינות רבות באפריקה, שורר אי-שקט פוליטי מתמיד. חשוב לציין שלאתיופיה אין גישה ישירה לים.
בעבר שלטה האימפריה האתיופית על שטחים נרחבים, כולל אריתריאה וסומליה, מה שהעניק לה גישה לים האדום. אתיופיה הייתה המדינה השנייה (אחרי ארמניה) והאימפריה הראשונה שאימצה את הנצרות כדת רשמית בשנת 325. לשם השוואה, באימפריה הרומית הפכה הנצרות לדת הרשמית רק בסוף המאה הרביעית, סביב שנת 380 לספירה.
- בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש
- ביטול ההסכם באתיופיה: שיכון ובינוי צופה הפסד של 98 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשך מאות שנים שכנה האימפריה האתיופית לצד הממלכה היהודית חִמְיַר (בערבית: مملكة حِمير), שמנהיגיה שמרו על עצמאותה ועל הדת היהודית שהייתה דת המדינה. אולם בשנת 520 פרצה מלחמה בין שתי המדינות, שהסתיימה בניצחון אתיופי (בסיוע מדינות נוספות). ישנה סברה שהתמוטטות הסכר הגדול של חִמְיַר היא שהחלישה את הממלכה וִאפשרה לאתיופים לנצח. כך או כך, חִמְיַר חדלה להתקיים בשנת 525 לספירה.

"עושר על הנייר": איך וול סטריט הפכה לסיכון הגדול של הכלכלה האמריקאית?
העשירון העליון אחראי ל-50% מהצריכה בארצות הברית; כ-9 טריליון דולר של רווחים דוחפים את הכלכלה כשהעשירים מבזבזים על מותגי יוקרה בעוד העניים הולכים לחסוך בקוסטקו - זו תלות מסוכנת שעלולה להפוך תיקון בשוק למכה הרסנית לכל המשק; ואיך כל זה קשור למילטון פרידמן?
חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.
לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.
וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.
מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.
- בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
- המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.