הסיפור מאחורי הגיוס הראשוני של אמזון

ג'ף בזוס פנה ל-40 משקיעים שלא היו מוכנים להשקיע 50 אלף דולר בגיוס הראשוני של אמזון; הוא לא התייאש; בסוף הצליח למצוא 20 משקיעים שהחליטו להשקיע והרוויחו מיליארדים
עמית שמיר | (3)
נושאים בכתבה אמזון

לפני קצת יותר מ-21 שנים, ג'ף בזוס, מנכ"ל והבעלים של אמזון, הוכתר כאיש השנה של מגזין TIME הידוע. כיום בזוס הינו האיש השני העשיר ביותר בעולם, אחרי אילון מאסק. בזוס שווה מעל 180 מיליארד דולר, אך הדרך לעושר הזה ולהצלחה הזו לא היתה פשוטה וחלקה. גם הסיפור של בזוס כולל קשיים בתחילת הדרך, נחישות רבה, התמדה ואמונה שעזרה לאמזון להפוך לאמזון.

  

אחד השלבים הראשונים של אמזון כחברה היה גיוס הון ראשוני ממשקיעים. היקף הגיוס הראשוני היה בסך  דולר 1,000,000, שהתחלק באופן שווה בין 20 משקיעים. כלומר, סכום השקעתו של כל משקיע היה 50,000 דולר. המשקיעים הראשונים קיבלו 20% ממניות החברה, לפי שווי חברה של 5 מיליון דולר. לבזוס היה אז רעיון, היה אתר, אבל זה לא בהכרח מספיק כדי לגייס לפי שווי של 5 מיליון דולר. 

 

בזוס סיפר בריאיון, כי 40 משקיעים סירבו להצעה שלו ואמרו לו "לא". בחישוב פשוט, ניתן להבין כי בזוס נדרש ל-60 פגישות עם משקיעים על מנת להצליח לגייס את מיליון הדולר הראשונים. לשמוע 40 פעמים את המילה "לא" בפרק זמן קצר, זו משימה לא פשוטה שיזמים רבים נדרשים להתמודד איתה ויחלקם מתייאש. בזוס כמובן לא התייאש והמשיך עד אשר גייס את הסכום הנדרש.

 

בהמשך הריאיון, בזוס סיפר שהוא בקשר טוב עם חלק מאותם ה-40 האנשים שאמרו לו "לא" בתחילת הדרך, והתגובות שלהם מתחלקות ל-2:

1 - אנשים המאושרים בחייהם מכל מה שיש להם, אשר לא הושפעו מפספוס ההזדמנות הנדירה של השקעה ראשונית באמזון.

2 - אנשים שאינם מסוגלים בכלל לדבר על הנושא, מרוב צער והרגשת פספוס.

 

חשוב להבין את משמעות המילה "פספוס" בהקשר זה. השקעה ראשונית באמזון בסך 50,000 דולר שווה כיום מיליארדי דולרים והיתה משנה לחלוטין את רמת העושר של המשקיעים שאמרו לבזוס "לא".

 

דבר מרכזי שיזמים יכולים ללמוד מסיפורו של ג'ף בזוס הוא החשיבות של ההתמדה - אם יש לכם רעיון או שירות שאתם מאמינים בו, אל תתייאשו אם יותר משקיעים או לקוחות מסרבים להצעה שלכם מאשר אלו שכן מסכימים. אל תתייאשו, תתמידו בפגישות, תתמידו באמונה. 

אסור להתייחס לסירוב להשקעה כדבר אישי נגדכם. לאנשים שונים ישנם צרכים שונים ותפיסת סיכון שונה. כמות האנשים שאומרים "כן" או "לא" לא תקבע את ההצלחה של העסק בהמשך הדרך, כל עוד אתם מצליחים לגייס מספיק כסף כדי להמשיך לשלב הבא.

 

הסיפור של הגיוס הראשוני של אמזון גם מעלה שאלה פילוסופית מעניינת. אם הייתם בין ה-40 האנשים שסירבו להשקיע בהצעה הראשונית של בזוס, לאיזו קטגוריה הייתם משתייכים?

קיראו עוד ב"גלובל"

האם הייתם מרוצים מהחיים ומודעים לכל הדברים הטובים שיש לכם? או האם לא הייתם מסוגלים להתמודד עם העובדה, שהחלטה אחת שגויה שלכם (שגויה בדיעבד) היתה יכולה לשנות את החיים שלכם וכנראה של מספר דורות אחריכם?

 

עמית שמיר, מנכ"ל ושותף בקרן הגידור קפלר קפיטל: kepler-capital.com

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעניין איך משהו חדשני מעלה חששות ופחדים (ל"ת)
    יעקוב 31/01/2021 15:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שלומי 31/01/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא אחרת. איפא היו כל אותם משקיעים שלא קנו את מניות אמזון בבורסה בתחילת שנות ה 2000? לצורך זה לא צריך קשרים ולא טובות. גם הם היו יכולים להיות היום מיליונרים.
  • לשלומי 31/01/2021 21:55
    הגב לתגובה זו
    אם כל אחד היה אומר איפה הייתי אז כולם מליונרים זה לא רק אמאזון
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.