מניית קרונוס ביו זינקה ב-43% ביומה הראשון בוול סטריט
חברת הביומד קרונוס ביו (KRON), העוסקת בפיתוח תרופות לטיפול בסרטן, הודיעה בסוף השבוע על השלמת הנפקה הראשונית לציבור. במסגרתה גייסה 250 מיליון דולר, לפני שווי כולל של כמיליארד דולר. המחיר בהנפקה, נקבע על 19 דולר למנייה אך ביום המסחר הראשון היא הספיקה לקפוץ בכ-43.5% למחיר של כ-27 דולר למנייה.
במסגרת ההנפקה, מכרה החברה 13,157,895 מניות בתמורה כולל של כ-250 מיליון דולר, גבוה מהיעד הראשוני לגיוס של 150 מיליון דולר. לצד אלו, העניקה החברה לחתמים אופציה לרכישת עד 1,973,684 מניות נוספות במחיר ההנפקה למשך 30 יום.
ביום המסחר הראשון שלה (ו') השלימה מניית החברה זינוק של 43.5%, לשווי שוק של כ-1.46 מיליארד דולר. כל זאת, על רקע הגאות בשוק ההנפקות הראשוניות, כשתעודת הסל על הנפקות ראשוניות (Renaissance IPO ETF) השלימה זינוק של כ-76% בשנה האחרונה, בהשוואה לעלייה של כ-6.7% אותו רשם מדד ה-S&P 500.
מוצר הדגל של החברה הוא תרופה לסרטן הדם (לוקמיה) מסוג AML, כשבכוונתה להתחיל ניסוי קליני שלב 2/3 בשנת 2021, שתוצאותיו צפויות בשנת 2023. כמו כן, לחברה מוצר נוסף בפיתוח לטיפול בגידולים סרטניים כשניסוי קליני שלב 1/2 בו צפוי להתחיל בשנת 2021.
- קרן ג'נריישן גייסה 215 מיליון שקל באג"ח להמרה
- מדדי אג"ח נוספים: המדדים שעלו בכ-10% בשנה האחרונה או ב-30% בחמש שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזווית הישראלית בהנפקה, מגיעה מכיוונו של אחד המייסדים, הייזם הישראלי-אמריקאי פרופ' אריה בלדגרין, שלקח חלק בהקמת החברה באמצעות חברת ההשקעות Two River. שמו של בלדגרין הפך מוכר לאחר שמכר בשנת 2017 את חברת קייט פארמה לענקית התרופות גיליאד לפי שווי של 11.9 מיליארד דולר. כמו כן, הוא ייסד את חברת אג'נסיס, שנמכרה בכ-500 מיליון דולר לחברת אסטלס, ואת חברת קוגאר ביוטכנולוגיה, שנמכרה ב-970 מיליון דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון.
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

כלבי הדאו ב־2025: האסטרטגיה הוותיקה הניבה כמעט 18%
בעוד השוק נשען על מניות צמיחה ו-AI, אסטרטגיית הדיבידנד המכנית עקפה את מדד הדאו ג’ונס, נהנתה מירידת תשואות האג"ח והחזירה למרכז הבמה את ערך היציבות וההכנסה השוטפת
איך האסטרטגיה עובדת
בתחילת כל שנה בוחרים את עשר מניות מדד דאו ג’ונס בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, משקיעים בהן במשקל שווה, ומחזיקים בהן למשך שנה שלמה. בסוף השנה מתבצע רענון ,יציאה מהמניות שנפלטו מהרשימה וכניסה למניות החדשות שעומדות בקריטריון. הרציונל הכלכלי שמאחורי השיטה נשען על עיקרון החזרה לממוצע. תשואת דיבידנד גבוהה היא לרוב תוצאה של ירידת מחיר, ולא בהכרח של הידרדרות מהותית בפעילות החברה. מאחר שמדובר בחברות גדולות, מבוססות ורווחיות, ההנחה היא שהשוק נוטה “להעניש” אותן יתר על המידה - תיקון שמייצר הזדמנות.
יתרון נוסף של האסטרטגיה נובע מהרכב מדד הדאו ג’ונס עצמו. המדד כולל 30 חברות אמריקאיות ותיקות, רבות מהן בעלות היסטוריה ארוכה של חלוקת דיבידנדים ויציבות פיננסית. בכך, כלבי הדאו פועלים בתוך יקום מצומצם יחסית של מניות איכות, מה שמפחית חלק מהסיכונים הטמונים באסטרטגיות דיבידנד רחבות.
לאורך השנים, הביצועים של כלבי הדאו היו מחזוריים. היו תקופות שבהן היא הציגה תשואה גבוהה מזו של מדד דאו ג’ונס עצמו, ולעומתן שנים שבהן פיגרה מאחור. ניתוחי עבר מצביעים על כך שהשיטה נוטה לתפקד טוב יותר בסביבות של ריבית יציבה או יורדת, ובשלבים שבהם מניות ערך ודיבידנד חוזרות למשוך תשומת לב לאחר תקופות של דומיננטיות למניות צמיחה.
- מה צפוי בשוק ב-2025? הטוב, הרע והמכוער
- הכלבים נובחים: אחרי שאכזבו בשנים האחרונות כלבי הדאו יכו את המדד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך הצליחה האסטרטגיה ב-2025?
שנת 2025 סיפקה דוגמה בולטת לכך. עשר מניות כלבי הדאו רשמו השנה תשואה ממוצעת של כ־17.8% (במשקל שווה), והקדימו את מדד דאו ג’ונס כולו, שעלה בכ־14.5%. מדובר בביצוע השנתי החזק ביותר של האסטרטגיה מאז 2019. העליות הובלו על ידי שילוב מעניין של סקטורים. אמג’ן וג’ונסון אנד ג’ונסון מהמגזר הרפואי, לצד IBM וסיסקו מענקיות הטכנולוגיה הוותיקות, רשמו עליות חדות של 28% עד כ־44%. הצלחה זו ממחישה כיצד גם חברות “מבוגרות” יחסית יכולות ליהנות מרוח גבית כאשר הסנטימנט משתנה.
