ד"ר אריה בלדגרין
צילום: Todd Cheney / UCLA Photography

מניית קרונוס ביו זינקה ב-43% ביומה הראשון בוול סטריט

חברת הביו-מד, שנוסדה על ידי היזם הישראלי-אמריקאי פרופ' אריה בלדגרין, השלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של כ-1 מיליארד דולר; מחיר המנייה בהנפקה נקבע על 19 דולר, אך הוא קפץ ל-27 דולר ביום המסחר הראשון
איתן גרסטנפלד |

חברת הביומד קרונוס ביו (KRON), העוסקת בפיתוח תרופות לטיפול בסרטן, הודיעה בסוף השבוע על השלמת הנפקה הראשונית לציבור. במסגרתה גייסה 250 מיליון דולר, לפני שווי כולל של כמיליארד דולר. המחיר בהנפקה, נקבע על 19 דולר למנייה אך ביום המסחר הראשון היא הספיקה לקפוץ בכ-43.5% למחיר של כ-27 דולר למנייה.

במסגרת ההנפקה, מכרה החברה 13,157,895 מניות בתמורה כולל של כ-250 מיליון דולר, גבוה מהיעד הראשוני לגיוס של 150 מיליון דולר. לצד אלו, העניקה החברה לחתמים אופציה לרכישת עד 1,973,684 מניות נוספות במחיר ההנפקה למשך 30 יום. 

ביום המסחר הראשון שלה (ו') השלימה מניית החברה זינוק של 43.5%, לשווי שוק של כ-1.46 מיליארד דולר. כל זאת, על רקע הגאות בשוק ההנפקות הראשוניות, כשתעודת הסל על הנפקות ראשוניות (Renaissance IPO ETF) השלימה זינוק של כ-76% בשנה האחרונה, בהשוואה לעלייה של כ-6.7% אותו רשם מדד ה-S&P 500.

מוצר הדגל של החברה הוא תרופה לסרטן הדם (לוקמיה) מסוג AML, כשבכוונתה להתחיל ניסוי קליני שלב 2/3 בשנת 2021, שתוצאותיו צפויות בשנת 2023. כמו כן, לחברה מוצר נוסף בפיתוח לטיפול בגידולים סרטניים כשניסוי קליני שלב 1/2 בו צפוי להתחיל בשנת 2021. 

הזווית הישראלית בהנפקה, מגיעה מכיוונו של אחד המייסדים, הייזם הישראלי-אמריקאי פרופ' אריה בלדגרין, שלקח חלק בהקמת החברה באמצעות חברת ההשקעות Two River. שמו של בלדגרין הפך מוכר לאחר שמכר בשנת 2017 את חברת קייט פארמה לענקית התרופות גיליאד לפי שווי של 11.9 מיליארד דולר. כמו כן, הוא ייסד את חברת אג'נסיס, שנמכרה בכ-500 מיליון דולר לחברת אסטלס, ואת חברת קוגאר ביוטכנולוגיה, שנמכרה ב-970 מיליון דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.