ד"ר אריה בלדגרין
צילום: Todd Cheney / UCLA Photography

מניית קרונוס ביו זינקה ב-43% ביומה הראשון בוול סטריט

חברת הביו-מד, שנוסדה על ידי היזם הישראלי-אמריקאי פרופ' אריה בלדגרין, השלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של כ-1 מיליארד דולר; מחיר המנייה בהנפקה נקבע על 19 דולר, אך הוא קפץ ל-27 דולר ביום המסחר הראשון
איתן גרסטנפלד |

חברת הביומד קרונוס ביו (KRON), העוסקת בפיתוח תרופות לטיפול בסרטן, הודיעה בסוף השבוע על השלמת הנפקה הראשונית לציבור. במסגרתה גייסה 250 מיליון דולר, לפני שווי כולל של כמיליארד דולר. המחיר בהנפקה, נקבע על 19 דולר למנייה אך ביום המסחר הראשון היא הספיקה לקפוץ בכ-43.5% למחיר של כ-27 דולר למנייה.

במסגרת ההנפקה, מכרה החברה 13,157,895 מניות בתמורה כולל של כ-250 מיליון דולר, גבוה מהיעד הראשוני לגיוס של 150 מיליון דולר. לצד אלו, העניקה החברה לחתמים אופציה לרכישת עד 1,973,684 מניות נוספות במחיר ההנפקה למשך 30 יום. 

ביום המסחר הראשון שלה (ו') השלימה מניית החברה זינוק של 43.5%, לשווי שוק של כ-1.46 מיליארד דולר. כל זאת, על רקע הגאות בשוק ההנפקות הראשוניות, כשתעודת הסל על הנפקות ראשוניות (Renaissance IPO ETF) השלימה זינוק של כ-76% בשנה האחרונה, בהשוואה לעלייה של כ-6.7% אותו רשם מדד ה-S&P 500.

מוצר הדגל של החברה הוא תרופה לסרטן הדם (לוקמיה) מסוג AML, כשבכוונתה להתחיל ניסוי קליני שלב 2/3 בשנת 2021, שתוצאותיו צפויות בשנת 2023. כמו כן, לחברה מוצר נוסף בפיתוח לטיפול בגידולים סרטניים כשניסוי קליני שלב 1/2 בו צפוי להתחיל בשנת 2021. 

הזווית הישראלית בהנפקה, מגיעה מכיוונו של אחד המייסדים, הייזם הישראלי-אמריקאי פרופ' אריה בלדגרין, שלקח חלק בהקמת החברה באמצעות חברת ההשקעות Two River. שמו של בלדגרין הפך מוכר לאחר שמכר בשנת 2017 את חברת קייט פארמה לענקית התרופות גיליאד לפי שווי של 11.9 מיליארד דולר. כמו כן, הוא ייסד את חברת אג'נסיס, שנמכרה בכ-500 מיליון דולר לחברת אסטלס, ואת חברת קוגאר ביוטכנולוגיה, שנמכרה ב-970 מיליון דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.