יום שני רצוף של ירידות בדולר - השיל 0.16%

שערו היציג נקבע על רמת 4.374 שקל. מנגד, האירו חתם בעליה מזערית של 0.02% ונקבע על רמת 5.686 שקל. בעולם: המסחר התנודתי בשוק המט"ח נמשך גם היום
דרור איטח |

אחר הצהרים נקבע שערו היציג של הדולר על רמת 4.374 שקל, ירידה של 0.16% לעומת שערו היציג מאתמול. מנגד, האירו חתם בעליה מזערית של 0.02% ונקבע על רמת 5.686 שקל. במסחר שלאחר קביעת היציג עובר הדולר לעליות קלות של 0.06% והאירו מוסיף כ-0.07%.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, המסחר התנודתי בשוק המט"ח נמשך גם היום. הזוג המעניין היום הוא האירו/סטרלינג אשר נסחר בסימן ירידה אך לא מצליח לשבור את קו המגמה התחתון העובר ב-0.68. הסיבה לירידה היא נתונים טובים מאנגליה ועליית הסיכוי להעלאות ריבית ל-5.0%, לעומת נתונים עגומים למדי מאירופה.

סקר ה-ZEW אשר התפרסם היום בבוקר היה 20.1 לאחר צפי ל-32.0. גם נתוני תפוקה תעשייתית איכזבו. לעומת זאת, מחירים קימעונאיים באנגליה עלו על הציפיות ונראה כי הכלכלה האנגלית צוברת פער למול הכלכלה האירופאית. האירו/סטרלינג נסחר בשעה זו סביב רמה של 0.68 כאשר הנמוך היומי הוא 0.6795. המשקיעים ממתינים לפרסום מדדי מחירים ליצרן בארה"ב (15:30 שעון ישראל) אשר צפויים לשפוך אור על מצב האינפלציה האמריקאית.

אכזבה מנתונים אלו עשויה להחליש את הדולר משמעותית לאור המומנטום השלילי המתפתח כלפיו השבוע, בעיקר למול הסטרלינג והיין. אנליסטים טוענים כי משקיעים מתחילים להפחית את אמונם אשר נבנה מתחילת השנה בנוגע לעוצמת הצמיחה בכלכלה האמריקאית והגלובלית בכלל. היין נסחר למול הדולר בסימן התחזקות על רקע לחץ בינלאומי חזק במיוחד על סין להגמשת מדיניות המט"ח וביטול הצמדת היואן לדולר לאחר עשר שנים. הדולר/יין נסחר סביב רמה של 107.36 לאחר שלא צלח בפריצת רמת התמיכה החשובה ב-106.90 (38.2% פיבונאצ'י של 103.65-108.90). ניתוחים יומיים עדיין מראים על ירידת הזוג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.