המצב בארה"ב: מחיר הדירה החציוני צנח ל-158,000 דולר בלבד - והרוכשים מסתערים

בבנק המשכנתאות פאני מאיי חוזים כי מחירי הבתים בארה"ב ירשמו ירידה נוספת ב-2011 ובמודי'ס טוענים כי ההנחות על בתים מעוקלים הופכות את רכישת הבתים לכדאית ביותר
לירן סהר | (3)

מחירי הבתים בארצות הברית רשמו ירידה נוספת בחודשים האחרונים, מגמה המובילה את מחפשי המציאות לרכוש נכסים לפני עליית הריבית על המשכנתאות, זאת בניגוד לצפי של אנליסטים רבים הטוענים כי המחירים צפויים לרשום ירידות נוספות.

לפי התאחדות מתווכי הנדל"ן האמריקנית, שיעורי העיקולים ההולכים וגדלים, אשר רשמו שיא של 2.2 מיליון בתים בינואר, דחפו את מחיר הבתים החציוני בארצות הברית ל-158.8 אלף דולר בינואר, הרמה הנמוכה מאז 2002. זאת ועוד, מספר העסקאות זינק ב-22% מאוקטובר 2010, הזינוק הרבעוני הגדול ביותר מאז תחילתו של המשבר הכלכלי בסוף 2007.

"התעסוקה מתחילה להתאושש ואמון הצרכנים משתפר ולמרות שריבית המשכנתאות מתחילה לעלות, היא עדיין קרובה לשפל היסטורי", אומרים בחברת הדירוג מודי'ס. בבנק המשכנתאות פאני מאי חוזים כי מחירי הבתים ירשמו ירידה נוספת השנה וכי שיעור הרכישות יזנק. "ההנחות על בתים מעוקלים משפיעות על מחירי כלל הבתים, דבר ההופך את הרכישה לכדאית עבור יותר אנשים, הזינוק במכירות עשוי לאותת כי הגענו לתחתית בצניחת המחירים לרמה שהרוכשים כבר אינם יכולים לסרב". אולם בפאני מאי טוענים כי עליית מחירי הנפט עשוייה להפחית את הביקושים בתקופה הקרובה. "לרוב אמון הצרכנים יורד דרמטית כאשר מחירי הנפט מזנקים בשיעור חד בתקופה כל כך קצרה. אנחנו צופים כי מחירי הבתים ירשמו ירידה של כ-2.2% ב-2011".

"מחירי הבתים צונחים 7 חודשים ברציפות ורחוקים ב-31% ממחירי השיא של 2006", אומרים בחברת מחקר הנדל"ן Zillow. "צניחת המחירים חריפה יותר מאז המשבר של 1929, כאשר המחירים ירדו ב-27% בין 1928 ל-1933".

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמריקנית, שיעור האבטלה בארצות הברית ירד ל-8.9%, הנמוך ביותר מאפריל 2009. ב-2011 שיעור הבלתי מועסקים צפוי לעמוד על כ-9.1, לפי מחקר של כלכלני אתר בלומברג, לעומת 9.6% ב-2010. עוד צופים הכלכלנים כי התוצר המקומי הגולמי יגדל ב-3.2%, לעומת 2.8% ב-2010.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ירון 08/03/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
    לפני שמישהוא רץ לקנות נדלן בחו" ל תיבדקו ותראו לאיזה צרות אתם יכולים ליפול. חפשו בגוגל " משקיעי טיגיאי" . תחסכו לכם צרות צרורות.
  • 2.
    רמי חולון- נדלניסט 08/03/2011 17:36
    הגב לתגובה זו
    מזה מסתערים,אני שמעתי על ערים שלמות בארה" ב שנותרו כערי רפאים אין קול ואין עונה,התקשורת סתם מבלבלת שאנשים קונים דירות שם,אף אחד לא קונה בשלב זה,שטויות!!!
  • 1.
    בקרוב אצלנו... אולי??? (ל"ת)
    ממתין על הגדר 08/03/2011 17:25
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי