דוחות

בנק יהב: הרווח השנתי טיפס ב-30%, התשואה על הההון עלתה ל-5.3%

ברבעון הרביעי נרשם זינוק של כ-150% ברווח הנקי. במקביל עלתה גם שורת ההוצאות
לירוי פרי | (3)

בנק יהב, אשר מרבית לקוחותיו נמנים על אוכלוסיית עובדי המדינה והמגזר הציבורי, דיווח היום על תוצאותיו לרבעון החולף. הבנק רשם שיפור ברבו הפרמטרים, אולם גם שורת ההוצאות התנפחה קלות.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי ב-8.7 מיליון שקלים, לעומת 3.5 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מעלייה ברווח מפעולות מימון. בהסתכלות שנתית, הרווח הנקי בשנת 2010 הסתכם ב-37.7 מיליון ש"ח, לעומת רווח של 29.3 מיליון ש"ח בשנת 2009 גידול של כ-29%.

התשואה על ההון העצמי של הרווח הנקי ברבעון הרביעי הגיעה ל-4.8%, לעומת 2% בתקופה המקבילה אשתקד. לאורך 2010, תשואת הרווח להון העצמי עמדה על 5.3%, ביחס ל-4.4% בשנה הקודמת.

בנוסף, חלה ירידה בהפרשה לחובות מסופקים שהגיעה לסך של 9.4 מיליון שקלים, לעומת 11.9 מיליון שקלים בשנה קודמת. היקף המאזן של הבנק ליום 31 בדצמבר 2010 הסתכם ב-14.8 מיליון שקלים, לעומת 14,155 מיליון ש"ח ביום 31 בדצמבר 2009- גידול של כ-4%.

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון הרביעי של השנה בסך של 97.8 מיליון ש"ח, לעומת 86.5 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-13%. גם לאורך 2010 נרשם גידול של כ-5% בשורת ההוצאות.

לדברי שאול גלברד, מנכ"ל בנק יהב, "הבנק מצוי בתנופת פעילות והפירות מההשקעות ומההרחבה העסקית ילכו ויגדלו גם ברבעונים ובשנים הקרובות. מדיניות הבנק להעניק פטור מלא מעמלות העו"ש ללקוחותיו, בעלי שכר של 5,000 ש"ח ומעלה, מוכיחה את עצמה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכל תלוי בריבית 28/02/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    הבנק לא בנוי על תיק אשראי.הוא מרוויח מזה שהריבית עולה והלקוחות שלו נשארים באפס ריבית והוא קונה בכסף שלהם מקמ או מפקיד בבנק ישראל. וכמובן הוא מרוויח על ההון שלו 500 מיליון בהפקדה של 2 אחוז זה כבר 10 מיליון לרווח. הריבית תעלה ל4 הוא ירוויח על ההון הפנוי 4 אחוז וזה 20 מיליון שקל.ככה סתם בלי הרבה מאמץ הרווח השנתי יעלה ב10 מיליון ואז הם יחשבו שהם גאונים.
  • תגובה למספר אחד... קנאי קטן (ל"ת)
    עובדיה 28/02/2011 18:24
    הגב לתגובה זו
  • קנאי קטן ולא חכם, תלמד לקרוא נתונים... (ל"ת)
    עובדיה 28/02/2011 18:17
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי