דוחות

קניון רוסיה יוצא לדרך: אפי פיתוח מצפה להסכמי שכירות בהיקף של 75% עד לפתיחתו בתחילת דצמבר

כך עולה מהדוחות הכספיים של זרוע הנדל"ן של אפריקה ישראל שחתמו את הרבעון עם רווח של 9 מיליון דולר ברבעון השלישי. יובל בן זאב: "העיכוב הטכני בפתיחת קניון רוסיה תעיב מעט על המניה"
תומר קורנפלד |

חברת אפי פיתוח, זרוע הפעילות של אפריקה ברוסיה פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה. את הרבעון השלישי חתמה אפי פיתוח עם הכנסות של 14.4 מיליון דולר, זאת לעומת 17.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-53.9 מיליון דולר, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל.

אפי פיתוח מעדכנת כי פרוייקט הדגל שלה הנקרא קניון רוסיה (Mall of Russia) מתוכנן להיפתח בתחילת חודש דצמבר, זאת לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים לשם פתיחתו.

בחברה מצפים להגיע להסכמי שכירות בקניון בשיעור של 75% עד לפתיחתו של הקניון ומאמינים כי מרבית החנויות ייפתחו עד הרבעון הראשון של שנת 2011. מדובר בעדכון חיובי של הנתונים האחרונים שפורסמו בחודש יולי ובוא העריכה אפי פיתוח כי שיעור התפוסה יעמוד על 70%-75%.

קניון רוסיה הוא פרוייקט הדגל של אפי פיתוח הממוקם בלב ליבה של העיר מוסקבה. גודלו של הקניון עומד על 180,000 מ"ר וכולל 305 חנויות, בית קולנוע עם 1,154 מקומות ישיבה וסופרמרקט בשטח של 2,400 מ"ר. הקניון נחשב לאחד מהקניונים הגדולים ביותר באירופה שהוקמו בשנים האחרונות.

את תשעת החודשים הראשונים של השנה חתמה אפי פיתוח עם הפסד של 53.9 מיליון דולר, זאת לעומת רווח של 217.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח ברבעון השלישי הסתכם ב-9 מיליון דולר. בסוף ספטמבר היו בקופת המזומנים של החברה 110.3 מיליון דולר והונה העצמי הסתכם ב-1.65 מיליארד דולר.

"העיכוב הטכני בפתיחת קניון רוסיה תעיב מעט על המניה"

ראש מחלקת המחקר של כלל פיננסים התייחס לעדכון של אפי פיתוח אודות קניון רוסיה וציין: "אנו חוששים כי חלק מהמשקיעים עלולים להעלות שאלות מחודשות לגבי עמידה ביעדים אותם מציבה החברה בנוגע לפתיחת הקניון". עם זאת, לדבריו: "מהבחינה הכלכלית אנו לא צופים לדחייה זו השפעה של ממש וככל הנראה שכר הדירה הממוצע יהיה גבוה מההערכות המוקדמות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.