פרימיום רוצה לגייס הון: "אנו רצים קדימה ויש לנו תוכניות ארוכות טווח"
יממה לאחר שחתמה על עסקה לרכישת 10% מרישיונותיה של שותפות גלוב אקספ יהש בחברת פרימיום פי.אי.אייץ המחזיקה ב'יולי חיפושי נפט' מכינים את הקרקע לגיוס הון.
אתמול בשעות הערב פרסמה החברה תשקיף מדף שבמסגרתו היא מבקשת לגייס כ-23 מיליון שקל. על פי מבנה ההנפקה שפורסם, המניות יונפקו במחיר של 3 שקלים למניה והמשקיעים יקבלו שתי סדרות של כתבי אופציות: סדרה 2 הנושאת מחיר מימוש של 3.45 שקלים ואופציות מסדרה 3 הנושאות מחיר מימוש של 3.9 שקלים. את יום המסחר האחרון סגרה מניית פרימיום במחיר של 2.53 שקלים למניה, ירידה של 6%.
הערכות הן, כי המחיר האפקטיבי למניה המשקלל בתוכו את כתבי האופציות יעמוד סביב 2.4-2.5 שקל למניה, אולם בחברה אינם חוששים מכך ומציינים בתגובה לשאלת Bizportal כי: "מבנה ההנפקה שפורסם היום הינו לצורך אינדיקציה בלבד וכן כי אין ודאות בנוגע למועד ההנפקה ובאם בככל תתבצע בעתיד הקרוב".
עבור חברת פרימיום, אשר נכנסה לבורסה בתל אביב באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי מדובר בהנפקת מניות ראשונה שבה מאפשרים יולי עופר ונמרוד רינות למשקיעים להצטרף לחברת האחזקות אשר נכנסה לפני מספר חודשים לתחום חיפושי הנפט והגז.
בחברה מסבירים כי מחירי ההנפקה נקבעו ברמה הזאת בכדי להציב רף גבוה למחיר לצורך השגת מחיר הנפקה גבוה בעת ההנפקה. כמו כן, לאחר ההנפקה צפויים יולי עופר ונמרוד רינות להחזיק בשליטה בפרימיום עם אחזקה של למעלה מ-51% (בדילול מלא). חשוב להדגיש כי ההנפקה המתוכננה באה מספר שבועות לאחר שאיש העסקים עזריאל זולטי השקיע בחברה כ-5 מיליון שקל (על פי מחיר של 2.9 שקל למניה).
בתגובה לשאלת Bizportal לגבי עיתוי ומבנה ההנפקה סיפק איש העסקים יולי עופר התבטאות נדירה וציין שהוא ביקש מיועציו את האפשרות לרכוש מניות במסגרת ההנפקה כחלק מהבעת האמון שלו בחברת פרימיום וביולי חיפושי נפט.
לדברי עופר: "אנו פועלים ונמשיך לפעול לביסוסה של החברה כגורם משמעותי בכלל ובתחום חיפושי הנפט והגז בפרט. אנו רק בתחילת הדרך ואנחנו רצים קדים ויש לנו תוכניות ארוכות טווח. יש לנו עוד תוכניות גדולות להשלים ואני מעריך שכאשר ננפיק - מחיר המניה בהנפקה יהיה גבוה משמעותית ממחיר המינימום".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
