גלוב מעדכנת: זיהינו מבנה גיאולוגי עתיק ברישיון בר-אור; המכון הגיאופיזי מסתייג
משקיעי שותפות גלוב אקספ יהש ציפו אתמול מהשותפות שתספק דיווח יותר אופטימי יותר בכל הקשור לסקרים הסייסמיים שנערכו ברישיון היבשתי הנקרא בר-אור. רישיון זה הממוקם בגליל המערבי ומעולם לא נבדק בעבר מבחינה סייסמית גרם למשקיעים רבים לקוות כי הסקרים הסייסמיים יספקו מידע על פוטנציאל הנפט הקיים במקום - וזה לא קרה.
תקוות אלו הובילו לכך שלמרות מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי אשר גרמו לצניחה בשותפויות הגז, הצליחה גלוב להפגין עוצמה ולא לרדת.
אתמול בשעות הערב סיפקה גלוב הודעה לקונית למשקיעים ובו כללה מידע טכני על תוצאות הסקרים הסייסמיים ברישיון בר-אור. מתוצאות הסקרים עולה כי ממצאי הדו"ח שהכין המכון הגיאופיזי לישראל מעידים על כך שבשטח הרישיון ישנו מבנה גיאולוגי עתיק שכיוונו צפון-דרום בשכבות מגיל יורה, טריאס ופרם. גלוב מציינת כי רוחבו של המבנה הוא כ-8 ק"מ ואורכו לפחות 7 ק"מ.
גלוב הוסיפה כי המכון הגיאופיזי הביע הסתייגות מהסקר וציין כי המידע ששימש אותו לפענוח כלל בין היתר גם קווים ססמיים ישנים באיכות בינונית עד נמוכה. עוד מדגישה גלוב כי המבנה הגיאולוגי מאפשר להם לבחור מיקום לקידוח, אולם אין בכך כדי להעיד כי מדובר ברישיון בעל פוטנציאל כלכלי.
רישיון בר-אור הוא רישיון יבשתי בשטח של 266,000 דונם המוחזק במלואו על ידי שותפות גלוב. לפני מספר חודשים דיווחה גלוב כי היא מנהלת מו"מ עם 'יולי חיפושי נפט' שבמסגרתו ירכוש ממנה 15% מהרישיונות בהם היא מחזיקה, אולם עסקה שכזו עדיין לא נסגרה.
בעלי המניות הגדולים בשותפות אינם מתרגשים מתוצאות הסקרים הסייסמיים. הסיבה לכך, הוא שמבחינתם רישיון זה אינו מתומחר על ידם (שווי 0) ולמעשה כל סקר שיפורסם הוא חיובי מבחינתם.
נקודת המבחן הבאה של משקיעי גלוב תהיה ב-30 לנובמבר. אז יושלם העיבוד הסייסמי של הרישיון היבשתי הנקרא אופק (הממוקם סמוך לחזקת מגד בראש העין) אשר נחשב לנכס המרכזי של השותפות, ומשקף למעשה את מרבית שוויה של השותפות. בעבר בוצע במקום קידוח בשנת 1993-1994 אשר סבל מבעיות טכניות רבות אך העלה סימני גז ונפט.
בתשקיף ההנפקה שלה ציינה גלוב כי ברישיון זה מתוכננים שני קידוחים: קידוח אופק 1 לעומק של 2120-2500 למטרת חיפוש נפט בשכבת היורה התיכון וקידוח אופק 2 לעומק של 5420-5920 למטרת חיפוש גז בשכבת הפרם. הערכות של מומחים שנערכו לפני כ-15 שנה בשטח הרישיון מצביעים על פוטנציאל של 23.2 מיליון חביות בשטח הרישיון (oil-in-place) וכי שיעור הגז הטבעי עומד על כ-30%.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
