החובה לכלול כיסויים למקרה מוות ונכות

חשבים מידע עסקי |

מעסיק פנה לסוכן בבקשה לערוך ביטוח מנהלים לעובד. שיעורי ההפקדות הם כדלקמן: 8.33% לפיצויים, 5% לתגמולי מעביד, 5% לתגמולי עובד. המעסיק אינו מאשר לסוכן להעלות את נושא הביטוח לאובדן כושר עבודה בפני העובד.

השאלה:

1. האם המעסיק מחויב לבטח את העובד בביטוח לאובדן כושר עבודה?

2. האם הסוכן מחויב להסביר לעובד על זכותו לביטוח, או לחילופין להציע לו לרכוש את הביטוח מתוך ההפקדות כאמור או על חשבונו?

יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש משיב:

ראשית, חשוב לציין שהתשובה הינה בהנחה שלא חלה חובה על המעסיק, על פי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, להפקיד לביטוח מנהלים פרמיה לביטוח אובדן כושר עבודה בנוסף להפקדת 18.33%.

כידוע, לעובד הזכות הבלעדית לבחור את המוצר הפנסיוני הרצוי לו. למעסיק אין אפשרות לקבוע עבור העובד את מסלול החיסכון.

עפ"י צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, העובד זכאי לבחור בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות.

שיעורי ההפקדות שצוינו בשאלה עומדים בדרישות צו ההרחבה. אולם כאמור יש לכלול בהסדר הפנסיוני, כיסויים למקרה מוות ונכות.

יצוין שביטוח בקרן פנסיה מקיפה כולל כברירת מחדל, את הכיסויים הדרושים ואין צורך לרכוש אותם בנפרד. הסוכן חייב לייעץ על פי החוק וברור שיכלול בהמלצות את הצורך החיוני בביטוח אובדן כושר עבודה. כמו כן, חובתו של הסוכן להציג בפני העובד את מסלולי החיסכון השונים לרבות אפיק הפנסיה המקיפה ולנמק במסמך הנמקה את המלצתו לעובד.

באם העובד יבחר במסלול של ביטוח מנהלים, אזי אין מניעה להשתמש בתקציב ההפקדות, למימון הכיסויים הדרושים ובלבד ששיעורי ההפקדות לא יפחתו מהנדרש בצו ההרחבה.

עוד יצוין, שההוצאה לביטוח אובדן כושר מוכרת למעסיק לצרכי מס.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.