החובה לכלול כיסויים למקרה מוות ונכות

חשבים מידע עסקי |

מעסיק פנה לסוכן בבקשה לערוך ביטוח מנהלים לעובד. שיעורי ההפקדות הם כדלקמן: 8.33% לפיצויים, 5% לתגמולי מעביד, 5% לתגמולי עובד. המעסיק אינו מאשר לסוכן להעלות את נושא הביטוח לאובדן כושר עבודה בפני העובד.

השאלה:

1. האם המעסיק מחויב לבטח את העובד בביטוח לאובדן כושר עבודה?

2. האם הסוכן מחויב להסביר לעובד על זכותו לביטוח, או לחילופין להציע לו לרכוש את הביטוח מתוך ההפקדות כאמור או על חשבונו?

יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש משיב:

ראשית, חשוב לציין שהתשובה הינה בהנחה שלא חלה חובה על המעסיק, על פי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, להפקיד לביטוח מנהלים פרמיה לביטוח אובדן כושר עבודה בנוסף להפקדת 18.33%.

כידוע, לעובד הזכות הבלעדית לבחור את המוצר הפנסיוני הרצוי לו. למעסיק אין אפשרות לקבוע עבור העובד את מסלול החיסכון.

עפ"י צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, העובד זכאי לבחור בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות.

שיעורי ההפקדות שצוינו בשאלה עומדים בדרישות צו ההרחבה. אולם כאמור יש לכלול בהסדר הפנסיוני, כיסויים למקרה מוות ונכות.

יצוין שביטוח בקרן פנסיה מקיפה כולל כברירת מחדל, את הכיסויים הדרושים ואין צורך לרכוש אותם בנפרד. הסוכן חייב לייעץ על פי החוק וברור שיכלול בהמלצות את הצורך החיוני בביטוח אובדן כושר עבודה. כמו כן, חובתו של הסוכן להציג בפני העובד את מסלולי החיסכון השונים לרבות אפיק הפנסיה המקיפה ולנמק במסמך הנמקה את המלצתו לעובד.

באם העובד יבחר במסלול של ביטוח מנהלים, אזי אין מניעה להשתמש בתקציב ההפקדות, למימון הכיסויים הדרושים ובלבד ששיעורי ההפקדות לא יפחתו מהנדרש בצו ההרחבה.

עוד יצוין, שההוצאה לביטוח אובדן כושר מוכרת למעסיק לצרכי מס.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית לא צפויה לרדת - אבל זה מה שיזיז את השוק

האינפלציה בתוך תחום היעד אבל האנליסטים סבורים שבנק ישראל יעדיף לדבוק במדיניות הזהירה שלו ולהשאיר את הריבית על 4.25%; מה שהכי קריטי הפעם היא תחזית המאקרו שממנה נגזור איך הבנק המרכזי מסתכל על הכלכלה והריבית בשנה הקרובה

מנדי הניג |

למרות שיש לא מעט סיבות להוריד ריבית, רוב מוחץ של הכלכלנים חושב שבהחלטת הריבית שתפורסם מחר בשעה 16:00 הריבית תשאר על כנה, היינו 4.25%. כזכור, בהחלטה האחרונה, ב-24 לנובמבר 2025 לאחר 14 ישיבות רצופות שבהן הבנק הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה, בהחלטה הקודמת, הריבית המוניטרית ירדה ב-0.25% ל-4.25%. אבל למרות שהנתונים אפילו השתפרו מאז, הקונצנזוס בשוק הוא שבנק ישראל ימתין לפברואר לפני שיוריד שוב ריבית וידבוק בגישה הזהירה אותה אימץ לאורך השנתיים האחרונות. כך גם עלה בשיחות ובתדרוכים עם בנק ישראל בחודשים האחרונים - לא ממהרים לשום מקום. עדיף להיות שמרן מאשר לטעות. העלות של טעות והורדה מהירה מדי היא טעות שיהיה קשה לתקן אותה. 

סיכוי קלוש, ממש אפסי שנראה הורדה ולכן גורם ההפתעה יהיה סביב מה שיגיע סביב אותה החלטה - התחזית. עיני השוק יהיו נשואות לעדכון תחזית המאקרו ולמסרים שנוכל לגזור ממנה. בלידר מחדדים שהפעם מדובר בעדכון כבד משקל, אולי הכבד ביותר מאז תחילת המלחמה, בגלל שהתחזית הקודמת גובשה בספטמבר 2025, זה היה בעיצומה של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, והתמונה הזאת כבר לא משקפת את מצב המשק היום. באפקט קצת סימובלי, בשבוע בו הבורסה מבקשת להסתנכרן עם וול סטריט אנחנו הולכים לקבל כאן תופעה שמאפיינת בעיקר את השווקים בניו יורק - המשקיעים ממתינים לשמוע את דברי הנגיד הרבה יותר מאשר ההחלטה של הריבית עצמה. 

בלידר וגם במזרחי טפחות סבורים כמובן שמחר לא נראה שינוי בהחלטת הריבית. יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך גם הוא שהריבית תישאר מחר על 4.25%. לקראת ההחלטה, הוא מציין כי השוק הבין-בנקאי תימחר בשבוע האחרון הסתברות של קרוב ל-20% להורדת ריבית, אבל זו רמה שנראית למזרחי גבוהה יחסית לסביבה המאקרו-כלכלית הנוכחית. מה הסיבות להסתברות הזאת? השקל. אי אפשר להתעלם מהשקל, שמתקרב לרמות תיסוף היסטוריות, מה שמגביר בשלב הזה את הרגישות של המדיניות המוניטרית לשער החליפין. שקל חזק מדי פוגע בייצוא, ואחת הדרכים המסורתיות 'להחליש' אותו היא הורדת ריבית, אם הריבית תשאר ברמתה זה ימשיך לחזק את השקל מול הדולר שנמצא כבר בשפל של 4 שנים ונסחר סביב 3.19.

אבל בעוד בנק ישראל מתנהל בזהירות משרד האוצר מעלה את קצב הגיוסים בינואר. לפי ההערכות כחלק מהיערכות להעברת תקציב 2026 במתכונתו הנוכחית האוצר יעלה את קצב הגיוסים. זה מהלך שמחד תומך בפעילות, אך מאידך מחזק את הסיבה שבנק ישראל יבחר להישאר זהיר ולא למהר להקל מוניטרית. ה-FRA (חוזה שמגלם את ציפיות השוק לריבית עתידית) לטווח של 12 חודשים עומד על 3.52%. 

הציפיות של מזרחי טפחות:

רמת הפעילות המקומית באוקטובר נראית בינתיים מתונה יחסית לציפיות לתקופת שאחרי המלחמה. אלא שכאן נכנס גורם נוסף שמקשה על הקריאה, המחסור בעובדים. ההיצע המקומי מתקשה להתאושש, מה שמגביל את קצב ההתרחבות ומחזיק את לחצי השכר בחיים, גם כשהביקושים עצמם לא מתפרצים קדימה.