החובה לכלול כיסויים למקרה מוות ונכות
מעסיק פנה לסוכן בבקשה לערוך ביטוח מנהלים לעובד. שיעורי ההפקדות הם כדלקמן: 8.33% לפיצויים, 5% לתגמולי מעביד, 5% לתגמולי עובד. המעסיק אינו מאשר לסוכן להעלות את נושא הביטוח לאובדן כושר עבודה בפני העובד.
השאלה:
1. האם המעסיק מחויב לבטח את העובד בביטוח לאובדן כושר עבודה?
2. האם הסוכן מחויב להסביר לעובד על זכותו לביטוח, או לחילופין להציע לו לרכוש את הביטוח מתוך ההפקדות כאמור או על חשבונו?
יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש משיב:
ראשית, חשוב לציין שהתשובה הינה בהנחה שלא חלה חובה על המעסיק, על פי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, להפקיד לביטוח מנהלים פרמיה לביטוח אובדן כושר עבודה בנוסף להפקדת 18.33%.
כידוע, לעובד הזכות הבלעדית לבחור את המוצר הפנסיוני הרצוי לו. למעסיק אין אפשרות לקבוע עבור העובד את מסלול החיסכון.
עפ"י צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, העובד זכאי לבחור בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות.
שיעורי ההפקדות שצוינו בשאלה עומדים בדרישות צו ההרחבה. אולם כאמור יש לכלול בהסדר הפנסיוני, כיסויים למקרה מוות ונכות.
יצוין שביטוח בקרן פנסיה מקיפה כולל כברירת מחדל, את הכיסויים הדרושים ואין צורך לרכוש אותם בנפרד. הסוכן חייב לייעץ על פי החוק וברור שיכלול בהמלצות את הצורך החיוני בביטוח אובדן כושר עבודה. כמו כן, חובתו של הסוכן להציג בפני העובד את מסלולי החיסכון השונים לרבות אפיק הפנסיה המקיפה ולנמק במסמך הנמקה את המלצתו לעובד.
באם העובד יבחר במסלול של ביטוח מנהלים, אזי אין מניעה להשתמש בתקציב ההפקדות, למימון הכיסויים הדרושים ובלבד ששיעורי ההפקדות לא יפחתו מהנדרש בצו ההרחבה.
עוד יצוין, שההוצאה לביטוח אובדן כושר מוכרת למעסיק לצרכי מס.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
