למה פייסבוק היא המונופול הגדול בשוק ולמה גוגל חייבת להתחרות בה

הראל עילם מסביר למה ההודעה הרשמית של גוגל על ההחלטה לא לפתח מתחרה לפייסבוק, מכניסה אותנו הגולשים לבעיה, - ויתכן שזה כבר מאוחר מדי

שלום נתיניו הנאמנים של צוקרברג וחברים מכובדים ברפובליקה העממית של פרולטריון פייסבוק. למקרה ששכחתם, רציתי להזכיר לכם שאתם חלק מהמונופול הדיקטטורי והדורסני הגדול ביותר שנוצר כאן בשנים האחרונות. עכשיו שגוגל הודיעה באופן רשמי שהיא לא מפתחת מתחרה לפייסבוק, אנחנו באמת בבעיה - ויתכן שכבר מאוחר מדי. בהחלט יתכן שלא נוכל לעצור את פייסבוק בדרכה להפוך לחברת הטכנולוגיה המסוכנת ביותר.

אני לא מדבר על סוגיית הפרטיות - הנושא נופח מחוץ לכל פרופורציה. נכון, פייסבוק יודעת עליכם יותר מכל אחד אחר - המשפחה, חברים קרובים, גוגל, בלש פרטי או הממשלה. אבל אף אחד לא מכריח אתכם לשתף. החברה גם משתדלת להגדיל את השקיפות ולתת לנו כלים נוספים לשליטה בהגדרות הפרטיות.

גם לא אכנס לנושא השליטה במידע - פייסבוק אינה גרועה יותר מהמתחרות. לא זה מה שהופך אותה למסוכנת ואין להציב אותה בסטנדרטים נוקשים יותר מכל חברה אחרת רק בזכות ההצלחה שלה. ללא איסוף מידע, כל תעשיית הפרסום באינטרנט תקרוס ולא תהיה אטרקטיבית ורווחית - ואנו נאלץ לשלם על כל השירותים שאנו צורכים.

גם אין טעם להזכיר שמדובר במאגר המשתמשים הגדול בעולם או להציג מפות משעשעות המציגות את פייסבוק כמדינה השלישית בגודלה. בסופו של דבר, אנחנו בוחרים האם להירשם לפייסבוק.

אבל מילת המפתח היא בחירה, והיא חומקת מידנו. בלי ששמנו לב, פייסבוק הפכה מהרשת החברתית הגדולה בעולם לרשת החברתית בה' הידיעה: המרכז הבלתי מעורער והיחידי של העולם החברתי. אין היום אלטרנטיבה אמיתית לפייסבוק וככל הנראה גם לא תהיה אחת. לינקד-אין, מייספייס, פינג, טוויטר - כולן כעת לווייניות המקיפות את פייסבוק בעזרת הגרף החברתי. הן לא יוכלו להפוך לאלטרנטיבה מיינסטרימית ועצמאית לפייסבוק.

בכל תחום אחר, היינו זועקים על כך שחברה אחת שולטת בשוק - אבל מכיוון שריכוזיות וחיבוריות הן כה שימושיות בעולם החברתי התעלמנו מכך. זה נוח לנו שיש מקום אחד, רשת חברתית אחת, שמרכזת לנו את כל המידע והחברים במקום אחד ואנחנו מקשרים את כל האתרים והרשתות החברתיות אליה.

שימו לב - למרות הצמיחה האדירה שלה, פייסבוק כמעט ולא השתנתה. מאז השקתה, הרשת החברתית שמרה על אותם יסודות עיצוב, מבנה ועקרונות המנחים אותה. היא עדיין, מבחינות רבות, יומן שנה אלקטרוני שעליו נוספו עוד ועוד פונקציות וכלים.

ללא תחרות, שום דבר לא יגרום לצוקרברג לעצור ולחשוב מחדש על גישתו לפרטיות ושיתוף מידע. ללא תחרות, אף אחד לא יוכל להוביל אותנו לדור חדש של אינטרנט חברתי.

לפני מספר חודשים גוגל פרסה חזון לרשת חברתית מבוססת קבוצות. בתגובה, פייסבוק השיקה את גרופס, כלי שימושי לשיתוף מידע לקבוצות משתמשים - אבל פספסה את הנקודה של גוגל. ענקית החיפוש לא דמיינה כלי לשיתוף מידע אלא ניסתה לחשוב מחדש על יסודות החברה האנושית ולתרגם אותם למדיום הווירטואלי. ללא ספק, פייסבוק תמשיך להשיק פיצ'רים ולעדכן את העיצוב - אבל היא לא תמציא את עצמה מחדש. היא גדולה מדי בשביל זה.

פייסבוק היא אחד המונופולים הגדולים ביותר שקמו במערב. נכון, היא עדיין לא הונפקה, הרווחיות שלה גבולית וגם רמת ההכנסות שלה אינה גבוהה במיוחד. אבל היא מונופול מכיוון שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי להקים לה אלטרנטיבה אמיתית - וזאת בעיה שאנו מתחילים להבין כעת. ישנם לא מעט מונופולים אחרים בתחום המחשוב, מידע ואינטרנט - אבל ניתן להחליף בנקל בין אתרי תוכן, ערוצי חדשות, פלטפורמות תשלום, שירותי דוא"ל, טלפונים חכמים, דפדפנים ומנועי חיפוש.

אבל אתם לא יכולים להחליף את פייסבוק. תחילה, היא לא נותנת לכם לייצא החוצה את המידע שלכם - ומי באמת הולך להשקיע את כל המאמץ האדיר להגדיר מחדש את כל הפרטים האישיים שלו, תחומי העניין ורשימת החברים?

שנית, מכיוון שאין לאיפה ללכת. מה האלטרנטיבה? משתמש חדש לא ירשם למייספייס וטוויטר, פורסקוור או לינקד-אין אינן תחליף לפייסבוק. חמור מכך, מאיפה תופיע בעתיד אלטרנטיבה חדשה? את דייספורה ושאר הרשתות החברתיות הפתוחות אפשר לקבור עוד לפני שהושקו. יתרונה של פייסבוק הוא בכמות המשתמשים ורק רשת חברתית עם כמות משתמשים ראשונית תוכל להתחרות בפייסבוק. ומאיפה נמצא את מאגרי הנתונים האלו? אפל הוכיחה בפינג שהיא אינה יודעת ליצור רשתות חברתיות. יאהו? AOL? מיקרוסופט? בדיחה טובה. גוגל הייתה התקווה האחרונה שלנו.

בבקשה מר שמידט. לחג המולד אני רוצה את גוגל Me. כבר ויתרתם על המשפט המיתולוגי Do no evil, אז נסו להיות The lesser of two evils. אם אתה לא תרים את הכפפה, פייסבוק באמת תהיה חלק אינטגרלי ומהותי מהאינטרנט כמו HTTP או דפדפנים - וזה מונופול שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?