אפל, מאחורייך: גוגל מתכננת להשיק את שירות המוזיקה החדש שלה עד סוף 2010
גוגל מעוניינת להשיק את חנות המוזיקה החדשה שלה, גוגל מיוזיק, בדצמבר 2010 והיא נמצאת כעת במגעים מתקדמים עם חברות מוזיקה ומדיה אשר "אופטימיות" לגבי שירות המדיה החדש. כך מדווחת רויטרס. סמנכ"ל פיתוח סלולר, אנדי רובין, הוא ראש פיתוח החנות החדשה. בנוסף, החברה שכרה את עורכת הדין המפורסמת אליזבת' מודי על מנת לנהל את המשא ומתן מול חברות המוזיקה. מודי ניהלה בעבר את דיוני הזיכיונות עבור מייספייס, ביבו, Spotify ושירותי מוזיקה אחרים.
גוגל הכריזה על גוגל מיוזיק במאי האחרון, במהלך כנס המפתחים I/O. באותו כנס החברה גם חשפה את פרויקט הטלוויזיה גוגל טיוי ושירות המשחקים החדש גוגל גיימס. גוגל מיוזיק תהיה מבוססת על שרתי ענן ותיתן למשתמשים לגשת לאוסף המוזיקה שלהם מכל מכשיר מדיה. בנוסף, ניתן יהיה לחפש, לרכוש ולהוריד מוזיקה ישירות מתוך תוצאות החיפוש בגוגל. שירותי הסטרימינג כלל הנראה יתבססו על פלטפורמת סימפליי אותה גוגל רכשה לפני 3 חודשים.
לפי המידע הראשוני,החנות תשתמש בפלטפורמת התשלומים גוגל צ'קאאוט והיא תשולב בתוך מערכת ההפעלה כרום, אנדרואיד 3.0 הידועה בשם ג'ינג'ברד וגוגל טיוי. יתכן וענקית החיפוש גם תתקין את מיוזיק בתוך הרשת החברתית החדשה, גוגל מי ובחנות אפליקציות הרשת.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
