רייטינג: ראש בראש 'הרוקדים' מול 'השורדים'. המנצחת - יונית לוי
ערב שידורים סוער היה אתמול כאשר שתי התוכניות 'רקודים עם כוכבים' ו'הישרדות הפיליפינים' התמודדו על הרייטינג באותה השעה. בשתיהן היו הדחות מעניינות, בהישרדות הדיחו הפעם שני שורדים - את אביגיל ואוהד וברודים הדיחו את מיטל דהן.
אז למי היה את הרייטינג הגבוה ביותר? שתי התוכניות הגיעו לרייטינג כמעט זהה בפער של 0.1%. כאשר רוקדים עם כוכבים דורגה במקום ה-2 עם 17.6% שיעורי צפייה, המשקפים 272 אלף משקי בית ואילו הישרדות זכתה ל-17.5% צפייה, המשקפים 271 אלף משקי בית, מה שמיקם אותה במקום ה-3 בטבלה.
מהמלחמה על הרייטינג בין שתי התוכניות, אשר לקחו אחת מהשנייה נתחי צפייה, זכתה מהדורת חדשות 2 אשר דורגה במקום ה-1 בטבלה עם 18.8% צפייה.
הפרק בסדרה, 'אפס בהתנהגות', המשודרת עם תום 'רוקדים עם כוכבים', מתרסקת ברייטינג וזוכה ל-8.9% צפייה וזאת ביחס לרייטינג שאליו הגיע בפרק הראשון, 13.7% צפייה. הסדרה מדורגת במקום ה-8 בטבלה.
השידור החוזר של תוכנית האוכל של השף אהרוני, המשודרת בערוץ 10, שוב מצליחה להשתלב בטבלה היומית ומדורגת במקום ה-10 עם 7.3% צפייה.
תוכניות החדשות והאקטואליה: מהדורת החדשות של ערוץ 2, כאמור, מדורגת במקום ה-8 בטבלה היומית עם 18.8% שיעורי צפייה. 'חדשות 2 - תכנית חיסכון' מדורגת במקום ה-4 עם 11.6% שיעורי צפייה. מהדורת חדשות ערוץ 10מדורגת במקום ה-5 עם 10.9% שיעורי צפייה. 'אנשי היום עם גדי סוקניק' מדורגת במקום ה-6 עם 10.7% שיעורי צפייה והתוכנית 'שש עם עודד בן-עמי' תופסת את המקום ה-7 בטבלה היומית עם 10% צפייה. במקום ה-9 מדורגת התוכנית 'היום שהיה' עם 8.2%.
בדירוג הכללי: 3 לחברת החדשות 2, 3 תוכניות לרשת, 4 לערוץ 10.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?
המודל הישן תגמל משפחות ברוכות ילדים באופן כמעט אוטומטי בלי קשר ליכולת ההשתכרות; השינוי החדש יגרום להנחה המקסימלית לרדת ולארנונה להתייקר משמעותית לפלחים מהאוכלוסיה
ארנונה משרד הפנים פרסם לאחרונה טיוטת תקנות מתעדכנת העוסקת בזכאות להנחות בארנונה החל משנת 2026. בעוד העיקרון המרכזי נשאר זהה - הזכאות נקבעת לפי מספר הנפשות במשק הבית והכנסה חודשית ממוצעת - השינויים המתוכננים כוללים התאמות בשיעורי ההנחות ובטווחי ההכנסות. חלק מהמשפחות ייהנו מהרחבת טווחי הזכאות, אך משפחות גדולות עלולות להיפגע באופן משמעותי.
לפי הטיוטה, ההנחה המקסימלית תרד מ-90% ל-80%, והמינימלית מ-30% ל-20%. שינוי זה נובע מהצורך לאזן את תקציבי הרשויות המקומיות ויפגע בעיקר במשפחות הזכאיות כיום להנחות הגבוהות.
לדוגמה: משפחה בת 7 נפשות שכיום זכאית להנחה של 90% בהכנסה עד כ- 11,720 שקל, תקבל הנחה של 80% בלבד. משפחה כזו שמשתכרת בין כ-15,240 ל-21,420 שקל, שכיום מקבלת 30%, תזכה בעתיד רק ל-20% בטווח שכר של 19,220 עד 22,260 שקל.
הרחבת טווחי הזכאות - מעמד הביניים ירוויח
יש גם חדשות טובות, טווחי ההכנסות המזכות בהנחה התרחבו. למשל, משפחה בת ארבע נפשות שמשתכרת מעל 11,640 שקל בחודש, שכיום לא זכאית להנחה, תוכל לקבל הנחה של עד 40% לפי התקנות החדשות. משפחה במצב כזה שמשתכרת בין 13,000 ל-15,000 שקל תהיה זכאית להנחה של 20%. כך נוצרת הרחבה בטווח הזכאים, אך עם ירידה משמעותית בשיעורי ההנחה עצמה.
- העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התיקון מציע גם גמישות בבחינת השכר. המשפחה תוכל לבחור לחשב את ההכנסה הממוצעת לפי 12 החודשים האחרונים או לפי שלושת החודשים האחרונים בלבד. גמישות זו מאפשרת למשפחות שחוו שינויים משמעותיים בהכנסה להתאים את חישוב ההנחה בהתאם למצבן הנוכחי.
