וואלה מגדילה אחזקותיה במקושרים לכ-70%, רוכשת כ-36% תמורת 4.5 מ' שקל
חברת האינטרנט וואלה, הודיע הבוקר (ד') על רכישת כ- 36% נוספים מאתר הרשת החברתית מקושרים, מהלך במסגרתו היא משיגה שליטה בחברה ועולה לאחזקות של כ- 70% בה, עם אפשרות לרכישה מלאה של החברה תמורת 2 מיליון שקל, כאשר מייסדי החברה יהיו זכאים לבונוסים (תלויי יעדים) בשווי מירבי העומד על 1.5 מ' שקל.
העסקה מתבצעת לאחר שבאוגוסט 2008 רכשה וואלה את חברת 'לילה' וכ- 34% ממניות 'מקושרים', תמורת 4.55 מליון שקל. כעת וואלה רוכשת כ- 36% נוספים במקושרים ואת השליטה מהמייסדים תמורת 4.5 מליון שקל. מייסדי החברה , גיא כהן, ויקי גלאם ושחר בר דוד ימשיכו לשמש בתפקידיהם השונים בחברה בשיתוף פעולה עם ליאור פרומר, המנכ"ל הנכנס.
לכתבות נוספות בנושא שיווק ופרסום
מקושרים, רשת חברתית ישראלית אשר נוסדה בתחילת 2005. לפי נתוני וואלה, "נתוני הטרפיק של מקושרים מבחינת מספר גולשים (Unique Users) ודפים נצפים (Page Views) מגיעים למיליון משתמשים רשומים, כ- 1.3 מיליון גולשים ייחודיים בחודש וכחצי מיליארד דפים נצפים מידי חודש".
מנכ"ל וואלה!, אילן ישועה: "רשתות חברתיות הפכו בשנים האחרונות לאחד מאמצעי התקשורת החשובים באינטרנט לצד מייל ותוכנות מסרים מיידיים. גולשים צעירים ומבוגרים כאחד מבלים חלק ניכר מזמנם ברשתות החברתיות, ולגבי רבים הרשת החברתית היא גם שער הכניסה שלהם לאינטרנט".
עוד הוסיף ישועה, כי "קונסולידציה בין הפורטל המוביל לרשת החברתית המובילה בישראל היא מהלך טבעי עם סינרגיות משמעותיות, הן במישור האסטרטגי והן במישור הכלכלי. הרכישה תאפשר לוואלה! ולמקושרים להציע שירותים ותכנים משופרים לגולשים ותגדיל את היכולת של קבוצת וואלה! להציע למפרסמים מגוון ייחודי ומפולח של מוצרי פרסום איכותיים".
שחר בר דוד, ממייסדי מקושרים מסר כי "אנו שמחים להצטרף לקבוצת האינטרנט המובילה בישראל. אין לנו ספק שהעוצמות של וואלה! יסייעו להמשך הצמיחה והביסוס של מקושרים כרשת החברתית של ישראל. מקושרים נמצאת במגמת צמיחה מתמדת והיא מספקת לגולשים כלי משלים לקשת השירותים שוואלה! כבר היום מציעה לגולשיה".
מיתון? לא בוואלה. בדוחות האחרונים- עלייה בהכנסות הרבעון ה-4 בכ-7%
חברת האינטרנט וואלה דווחה רק לאחרונה, על תוצאותיה הכספיות לשנת 2008 וציינה שנת שיא. הכנסות וואלה! ב- 2008 צמחו לכ- 112 מיליון שקל, גידול של 13% לעומת 2007.
וואלה, דיווחה על גידול של 13% בהכנסות ב-2008 לכ-111.9 מיליון שקל לעומת הכנסות של כ-99.4 מיליון שקל בשנת 2007. ההכנסות נקובות במונחי נטו לאחר קיזוז עמלות המשולמות למשרדי פרסום. הכנסות וואלה ברבעון הרביעי של 2008 הסתכמו בכ-29.2 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-27.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007 - גידול של כ-7%.
בשנה האחרונה הרחיבה וואלה את היקף הפעילות שלה ובנוסף להשקעה בתחום הרשתות החברתיות, הקימה וואלה בחודשים האחרונים את 'וואלה! jobs', בשותפות עם חברת רדמץ' לאחר שרכשה 50% ממיזם msn jobs. בתחום הסחר האלקטרוני, החלה בדצמבר 'וואלה! שופס' לנהל ולהפעיל את נענע שופס. בנוסף לכך יש לוואלה מיזם עם yes, להכנסת תכני פרסום בקטעי וידאו וכמו כן הסכם גם עם מפעילת תוכנת המסרים המיידיים ICQ.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
