אפריקה בזינוק דו-יומי של 13%: האם זה הזמן להיכנס?
מניית אפריקה עולה היום בלמעלה מ-3% עם מחזור של יותר מ-90 מיליון שקל. אתמול עלתה המניה ב-8.8% לאחר שהגיעה לשפל של כמעט שנתיים בערכה. בשוק מתייחסים להצהרותיו של בעל השליטה, לב לבייב, אשר כינה השבוע את המניה "מציאה", כמעין "טריגר" שהעיר את המניה, ומעריכים כי הירידות באפריקה היו חדות מדי ובסופו של דבר המניה תיצמד לערך הכלכלי של החברה.
יובל אלוני, סמנכ"ל ההשקעות באלומות גורן
"אפריקה נחבטה יתר על המידה וגרמו לכך מספר גורמים. אחד מהם הוא 'אובר-שוטינג' שלילי של השוק, כפי שראינו בקבוצת דלק. אחד הגורמים המשמעותיים להיחלשות המניה, אם לא המשמעותי ביותר, הוא המלצות 'תשואת חסר' שמחלקות המחקר בבנקים נתנו למניה. תקופה ארוכה המניה לא היתה מומלצת בקרב הבנקים וכמעט לא מצאת אותה בתיקי ההשקעות של הלקוחות המנוהלים בבנקים".
באשר לקפיצה החדה ביומיים האחרונים, אלוני מגיב כי "היה כאן רצף של אירועים שקרו לאחרונה. כגודל הנפילה כך גודל התיקון וראינו כי המניה נחתכה ב-60% מהשיא. למרות שהרבה מניות נסחרות מתחת לשווי שלהן, ההודעה של לבייב בנוגע למניה הכניסה אותה ל'פוקוס'. גם אם תשובה היה מכניס לפוקוס את מניית דלק האפקט היה דומה.
"אפי פיתוח, המוחזקת על ידי אפריקה, רשמה לאחרונה תיקון משמעותי וזו סיבה נוספת לזינוק באפריקה ישראל. השווי הכלכלי של אפריקה לא הצדיק נפילה של 60% ובסופו של דבר השווי הכלכלי יביא את המניה למחיר בו היא צריכה להיסחר. כרגע שווי זה מצביע על מחיר הרבה יותר גבוה למניה".
אייל גורביץ', המנתח הטכני של אתר Bizportal, דווקא אינו מאמין כי אנו עדים לשינוי מגמה ארוך-טווח באפריקה.
"עליות המחירים באפריקה הן בגדר תיקון טכני טבעי לאחר גל ירידות ארוך ורציף. בשלב הנוכחי, ההתיחסות לעליות הללו היא כאל תיקון טכני וממש לא כאל שינוי מגמה. במרבית המקרים, היפוך מגמה זה תהליך שדורש זמן ולא מתרחש ביום אחד. ההנחה היא שמגמת הירידה עדיין לא נגמרה"
"נקודות ההתנגדות למניה הן בין 287 שקל ל-318 שקל", מסביר גורביץ'. "זאת רצועה מאוד קשה למעבר ומתאפיינת בריכוז מאוד גבוה של מוכרים. שם נמצא פוטנציאל העליות המכסימלי של המניה. תמיכה משמעותית נמצאת ברמה של 229 שקל ולאחר מכן בין 190 שקל ל-185 שקל".
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
