אפריקה בניתוק זמני מאפי פיתוח: השינוי במשקולות פגע?

בעוד אפי פיתוח עשתה מהלך עליה של כ-17% בשמונת ימי המסחר האחרונים, אפריקה דווקא עשתה מהלך של כ-12% בכיוון ההפוך ההחזקה של לבייב השפיעה לרעה
אריאל אטיאס |

מניית אפריקה ישראל מצליחה לטפס היום "מעט" בבורסה באחד העם, לאחר שהשלימה ירידה של כ-28% מתחילת 2008. הסתכלות על ההחזקה העיקרית של החברה, אפי פיתוח, מראה שדווקא בימים האחרונים האחרונה רשמה עליה וזאת בניגוד לאפריקה עצמה.

העלייה במנייה אפריקה היום , נראת זניחה למי שנכנס אל מניית אפריקה בחודש מאי 2007, כאשר הגיעה לשיא כל הזמנים של 564 שקלים, זאת לקראת הנפקת חברת הבת, אפי פיתוח בלונדון. המנייה נמצאת היום במרחק של כ-56% מאז.

הסנטימנט השלילי שדבק באפריקה, נובע בין היתר מאותה הסיבה שהביאה לזינוק הראשוני במנייה והיא כאמור הנפקת אפי פיתוח בבורסת AIM בלונדון, בחודש מאי שעבר. חברת אפי מהווה למעלה מ-50% מסך החזקות של אפריקה. הסתכלות על הגרפים מראה, כי מניית אפי נפלה בכ-46% מאז ההנפקה עד ל-23 בינואר, השנה.

ביום שישי האחרון היו אלו מניות אפי פיתוח שעלו ב-5.6% למחיר של 8.5 דולר ובכך השלימו מהלך עליות של כ-16.4% מה-23 לינואר.

יום חמישי האחרון היה יום עדכון המשקולות במדדים הנסחרים בתל אביב. על פי השיטה החדשה, המשקל של כל מניה במדד מחושב לפי שווי השוק של החברה וזאת בשיקלול החזקות הציבור. לבייב יושב על החזקה מקסימלית באפריקה (75%) ולכן הדבר פוגע במניה מבחינת המשקל במדד. כאמור, המשקל של אפריקה במדד המעו"ף צנח מ-4.27% ל-2.42% והדבר בא לידי ביטוי בתעודות הסל וקרנות הנאמנות.

עוד נציין, כי ב-27 לינואר, אמר יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר של בית ההשקעות כלל פיננסים, הוריד את מחיר היעד למניות אפריקה ל-330 שקל, תוך שהוא שומר על המלצת "תשואת שוק" לחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.