הדולר קורס עם קיצוץ נוסף של 0.5% בריבית הפד
הפדרל ריזרב החליט להוריד את הריבית בכ 0.5% נוספים לאחר הורדת החירום מהשבוע שעבר של כ 0.75%, ההורדה המצטברת של 1.25% בשמונה ימים מציבה את הריבית ברמה של 3.0%.
הפד נימק את החלטתו בכך שהשווקים הפיננסים עדיין מצויים תחת לחץ ומצוקת האשראי החמירה במגזר העסקי והפרטי. כמו כן לאחרונה ניראו סימנים להחמרת המיתון בשוק הדיור והאטה בשוק העבודה. מהלכו הדרסטי של הפד נובע מהסיכון למיתון בכלכלת ארה"ב כשברקע צפוייה התמתנות בלחצים האינפלציונים ברבעונים הקרובים.
במקביל להורדת הריבית הלילית הורדה גם ריבית הנכיון בכ 0.5% לרמה של 3.5%. נכונותו של הפד לעשות את הנדרש בכדי לשמר את הצמיחה אותת כי יתכן וזהו לא המהלך האחרון ואנו צפויים לקיצוצים נוספים בהמשך הדרך. הדולר נכנס לסחרור של מכירת כשהוא נחלש עד לכדי 1.4910 אל מול האירו ו-1.9960 אל מול הסטרלינג טרם נכנסה אסיה למסחר.
הבנק המרכזי של פולין החליט להעלות את שיעור הריבית בכ 0.25% לרמה של 5.25% על רקע התגברות הלחצים האינפלציונים כשבמקביל הכלכלה צמחה במהלך השנה האחרונה בקצב המהיר ביותר מזה עשור." יש סיכוי טוב כי הריבית תועלה שוב, פולין מהווה כנמל מבטחים, הזלוטי צפויה להגיע עד לכדי 3.6 אל מול האירו עד לסוף השנה" מסרה לוסי בנטל אסטרטגית מטבעות מ RBS לונדון. הצמיחה בשנת 2007 עמדה על 6.5% בעוד האינפלציה צפויה לעלות על 2.5% הגבול העליון של הבנק המרכזי. הזלוטי נסחר סביב הרמות של 2.4260 אל מול הדולר, 3.6120 אל מול האירו ו 4.8350 כנגד הסטרלינג ב 21:05 (GMT).
חלקו הראשון של היום יהיה דומננטי עם נתונים אשר יגיעו מהזירה האירופית. בבריטניה יפורסם מדד מחירי הבתים החשוב, ב 07:00 (GMT) אשר צפוי להצביע על ירידה נוספת של 0.4% ועלול ליצור גל מכירות על הסטרלינג. גרמניה תפרסם את המכירות הקימעונאיות ב 07:00 (GMT) כשהנתון צפוי להצביע על התאוששות מסויימת, ב 08:55 (GMT) תפורסם רמת האבטלה, הנתונים עשויים לתמוך באירו ולהובילו אל עבר רמות שיא חדשות אל מול הדולר. בארה"ב תפורסם ההוצאה העצמית ותביעות מחוסרי העבודה ב-13:30 (GMT) אשר צפויים לעודד את מכירתו של השטר הירוק.
דולר/שקל: פירסום דוח וינוגרט והסערה הפוליטית שבא בעיקבותיו לא עצרו את מסע התחזקותו של השקל אל מול הדולר. הירידות הקלות באחד העם לא מנעו גם הן את המשך זרם ביקושי הקניה על המטבע הישראלי. עם הורדת הריבית בארה"ב התחזק השקל במסחר הבין בנקאי כשפער הריביות בין ארה"ב לישראל גדל ל 1.25% לטובת השקל. נתוני המקרו החיוביים של ישראל על רקע התרחבות פער הריביות אשר צפוי להמשיך ולגדול מעניקים תמיכה משמעותית להתחזקותו של השטר הישראלי. פריצה של רמת התמיכה ב 3.6290 עשויה להוביל את השקל אל עבר רמות התמיכה המשמעותית הבאה ב 3.55.
נפט: המסחר התנודתי בשווקי הסחורות לא פסח על הזהב השחור. לאחר פירסום המלאים בארה"ב אשר הצביעו על עליה נוספת זה שבוע שני ברציפות ברמה של 3.6 מיליון חביות ניכנס הנפט ללחץ של מכירות.אולם, הציפיות להורדת הריבית בארה"ב שיותר מאוחר התגשמו, מנעו את ירידתו אל מתחת לרמת 90$ לחבית. הצפיות כי הורדת הריבית תסייע להתאוששות הכלכלה האמריקאית ותימנע מיתון הנמיכה את החששות מירידה חדה בביקושים. חוזה עתידי לחודש פברואר נסחר סביב הרמות של 92.25$ לחבית ב-19:49 (GMT).
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
