עליה של 8% בהכנסות רשתות המזון ב-2007: חצי חינם מובילה במחזור השנתי לעובד
בשנת 2007 צפוי היקף ההכנסות בענף קמעונאות המזון להסתכם בכ- 40 מיליארדי שקלים, עליה של כ- 8% ביחס לשנת 2006. כלכלני Bdi מספקים נתונים על ענף הקמעונאות והמזון, כפי שעולים ממחקרם הסוקר את שנת 2007.
עובדי חצי חינם: מקום ראשון בין רשתות השיווק במחזור שנתי לעובד
כלכלני BdiCoface מציינים כי ב- 2007 דורגה רשת חצי חינם במקום הראשון מבחינת המחזור השנתי לעובד של רשתות השיווק המובילות, על אף מספר הסניפים המצומצם שהיא מפעילה (5), עם מחזור לעובד של כ- 2 מיליון שקל.
רשת שופרסל, המעסיקה את מספר העובדים הגדול ביותר בענף (כ- 9,700) ומחזיקה במספר הסניפים הגדול ביותר (כ- 228), הגיעה למקום הרביעי עם מחזור לעובד שהסתכם בכ- 1.025 מיליוני שקלים בלבד. למקומות השני והשלישי הגיעו מעדני מניה (1.5 מיליוני שקלים) ורבוע כחול (1.146).
"התחרות בין הגדולות מיתנה את הגידול"
על-פי המחקר, הכנסות השוק המאורגן, הכולל את שתי רשתות שיווק המזון המרכזיות בישראל על תתי רשתותיהן- שופרסל והרבוע הכחול, צפויות להסתכם בכ- 16.8 מיליארדי שקלים, גידול של כ- 8% ביחס לשנה החולפת.
שופרסל והרבוע הכחול מפעילות ביחד כ- 70% מהסניפים בענף. עם זאת, מציינים כלכלני BdiCoface, כי התחרות הגוברת, אילצה את שתי הרשתות הדומיננטיות הללו להוזיל מחירים על מנת לשמור על נתחיהן בענף, גורם אשר השפיע על שיעורו המתון יחסית של הגידול לשיעור שנרשם בשנת 2006 (12%).
שיעור הרווח הגולמי בענף נשאר יציב בשנים האחרונות, והוא מוערך בכ- 26%בשוק המאורגן - בקרב הרשתות הפרטיות גובה שיעורי הרווח הגולמי נמוכים יותר, לאור רמת המחירים הנמוכה יותר באופן יחסי.
ההכנסות של רשתות השיווק הפרטיות המובילות ב- 2007 מוערכות בכ- 6.4 מיליארדי שקלים. שוק הרשתות הפרטיות בענף רשם גידול נאה גם השנה.
ב- BdiCoface מציינים כי שוק הרשתות הפרטיות, אשר רשם ב- 2006 גידול מרשים של כ- 18% בהכנסות, התבסס בעיקרו על מחירים נמוכים וכי עדכון המחירים כלפי מטה, שהתרחש בשוק המאורגן היה בין הגורמים לקיטון בשיעורי הגידול.
המכולות השכונתיות: מזדקנות, מתמעטות ומורידות מחירים
ב- BdiCoface מציינים עוד, כי התגברות התחרות בענף, הובילה למגמה נרחבת של כינוס מותגים אשר נוקטות הרשתות על מנת למתג עצמן בצורה אופטימאלית מול קהלי לקוחות שונים, במקומות שונים ובעלות נמוכה יותר, זאת במקביל למגמת פיתוח ושיווק מותגים פרטיים אשר מתחזקת בשנים האחרונות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
