עליה של 8% בהכנסות רשתות המזון ב-2007: חצי חינם מובילה במחזור השנתי לעובד
בשנת 2007 צפוי היקף ההכנסות בענף קמעונאות המזון להסתכם בכ- 40 מיליארדי שקלים, עליה של כ- 8% ביחס לשנת 2006. כלכלני Bdi מספקים נתונים על ענף הקמעונאות והמזון, כפי שעולים ממחקרם הסוקר את שנת 2007.
עובדי חצי חינם: מקום ראשון בין רשתות השיווק במחזור שנתי לעובד
כלכלני BdiCoface מציינים כי ב- 2007 דורגה רשת חצי חינם במקום הראשון מבחינת המחזור השנתי לעובד של רשתות השיווק המובילות, על אף מספר הסניפים המצומצם שהיא מפעילה (5), עם מחזור לעובד של כ- 2 מיליון שקל.
רשת שופרסל, המעסיקה את מספר העובדים הגדול ביותר בענף (כ- 9,700) ומחזיקה במספר הסניפים הגדול ביותר (כ- 228), הגיעה למקום הרביעי עם מחזור לעובד שהסתכם בכ- 1.025 מיליוני שקלים בלבד. למקומות השני והשלישי הגיעו מעדני מניה (1.5 מיליוני שקלים) ורבוע כחול (1.146).
"התחרות בין הגדולות מיתנה את הגידול"
על-פי המחקר, הכנסות השוק המאורגן, הכולל את שתי רשתות שיווק המזון המרכזיות בישראל על תתי רשתותיהן- שופרסל והרבוע הכחול, צפויות להסתכם בכ- 16.8 מיליארדי שקלים, גידול של כ- 8% ביחס לשנה החולפת.
שופרסל והרבוע הכחול מפעילות ביחד כ- 70% מהסניפים בענף. עם זאת, מציינים כלכלני BdiCoface, כי התחרות הגוברת, אילצה את שתי הרשתות הדומיננטיות הללו להוזיל מחירים על מנת לשמור על נתחיהן בענף, גורם אשר השפיע על שיעורו המתון יחסית של הגידול לשיעור שנרשם בשנת 2006 (12%).
שיעור הרווח הגולמי בענף נשאר יציב בשנים האחרונות, והוא מוערך בכ- 26%בשוק המאורגן - בקרב הרשתות הפרטיות גובה שיעורי הרווח הגולמי נמוכים יותר, לאור רמת המחירים הנמוכה יותר באופן יחסי.
ההכנסות של רשתות השיווק הפרטיות המובילות ב- 2007 מוערכות בכ- 6.4 מיליארדי שקלים. שוק הרשתות הפרטיות בענף רשם גידול נאה גם השנה.
ב- BdiCoface מציינים כי שוק הרשתות הפרטיות, אשר רשם ב- 2006 גידול מרשים של כ- 18% בהכנסות, התבסס בעיקרו על מחירים נמוכים וכי עדכון המחירים כלפי מטה, שהתרחש בשוק המאורגן היה בין הגורמים לקיטון בשיעורי הגידול.
המכולות השכונתיות: מזדקנות, מתמעטות ומורידות מחירים
ב- BdiCoface מציינים עוד, כי התגברות התחרות בענף, הובילה למגמה נרחבת של כינוס מותגים אשר נוקטות הרשתות על מנת למתג עצמן בצורה אופטימאלית מול קהלי לקוחות שונים, במקומות שונים ובעלות נמוכה יותר, זאת במקביל למגמת פיתוח ושיווק מותגים פרטיים אשר מתחזקת בשנים האחרונות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
