דוחות מעודדים של מריל לינצ' עשויים לתמוך בדולר

סקירת טכנית לפי מגמה ראשית, משנית ומינורית

הדוחות המעודדים של מריל לינצ' החזירו את בטחון המשקיעים בסקטור הפיננסי, זאת לאחר שקודם לכן, סבל בנק ההשקעות מירידות חדות בשל משבר האשראי ושוק המשכנתאות המשני ,התוצאה החיובית נתנה תמיכה מהותית לשוק המניות. האירו התחזק מעט אל מול הדולר בסוף השבוע אך, הסיבה נראית כסגירת פוזיציות ומימוש רווחים לקראת החגים בעולם.

בסוף השבוע התפרסם התפרסם סקר סנטימנט הצרכן בארה"ב אשר עלה על תחזיות האנליסטים ב0.5 נקודות לרמה של 75.5 נקודות, נתון חיובי אשר בהחלט עשוי לתמוך בדולר בטווח הקצר. השבוע יתמקדו המשקיעים בנתוני הזמנות מוצרים ברי קיימא, בטחון הצרכן, מדד מנהלי הרכש, ומכירות בתים חדשים.

ניתוח טכני של הזוג אירו/דולר:

ניתוח על פי המגמה הראשית:

הצמד פרץ את רמת התמיכה של הערוץ השיאה הסטנדרטי האמצעי כלפי מטה.כמו כן, נפרצה רמת התמיכה של פיבונאצ'י ב23.60% מטה. בנוסף, האוסילטור MACD לאחר הצטלבות דובית ומתחת לקו האפס ונראה כי הממוצעים הנעים של 20 ו 50 יום לקראת הצטלבות דובית של הממוצע הקצר. לכן, בטווח הארוך הצמד עשוי להמשיך בירידות.

רמת התמיכה של 1.4008תהווה לקיחת רווח, בהתבסס על אי פריצה של ערוץ השגיאה הסטנדרטי התחתון ואי פריצת רמת פיבונאצ'י 38.2% לכיוון מטה.

רמת ההתנגדות קודמת של 1.4550 תהווה עצירת הפסד.

ניתוח על פי המגמה המשנית:

המגמה המשנית נמשכת שלושה חודשים. הכניסה לפוזיציית מכירה על הצמד תתבצע ברמה של 1.4257 אשר מהווה פריצת רמת תמיכה פיבונאצ'י 61.8% ושל ערוץ השגיאה הסטנגרטי התחתון. יש לשים לב, האוסילטורים RSI אשר מהווה את מדד העוצמה של המגמה נמצא בירידה המכוונת לאיזור מכירות יתר ובנוסף אוסילטור מומנטום במגמת ירידה מתחת לקו האפס המאשש את האפשרות להמשך ירידות זוג.

מיקום ללקיחת הרוווח יהייה ברמה של 1.4120 המתבססת על אי פריצה של רמת שפל קודמת.

עצירת הפסד תהיה ברמה של 1.4405 מהווה קו התנגדות של ערוץ השגיאה הסטנדרטי האמצעי.

ניתוח על פי המגמה המינורית:

ניתן לראות כי טווח המסחר נע סביב הרמות של 1.4320 ל1.4410.

הכניסה לפוזיציית מכירה של הזוג תהיה ברמה של 1.4350 בפריצה של קו המגמה האמצעי של ערוץ השגיאה הסטנדרטי כלפי מטה.

מיקום ללקיחת רווח יהיה ברמה של 1.4316 שפל קודמת.

עצירת הפסד תהייה ברמה של 1.4370 רמת שיא קודמת.

הגרפים השעתיים על הזוג ניראיים דובים כרגע. הגרפים היומיים מאותתים על חזרתה של המגמה הדובית. האוסילטור RSI מדד העוצמה היחסית נמצא ברמה של 48.28% כאשר המגמה היא דובית לכיוון מכירות יתר. שני הממוצעים המשוכללים של מדד MACD עדיין מעל קו האפס אך לאחר הצטלבות דובית, נראה כי הממוצע השוכלל של 26 ו12 יום בדרך לפריצת קו האפס מטה. אוסילטור מומנטום מתחת לקו האפס כאשר המגמה של המדד דובית. מהאנדיקטורים הטכניים ניתן ללמוד על אפשרות לירודות של הצמד מטה בטווח המיידי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.