אלביט הדמיה מדווחת: רווח ברבעון - 56.6 מיליון שקל
חברת אלביט הדמיה מפרסמת את דו"חותיה לרבעון השני לשנת 2007. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ– 312.8 מיליון שקל לעומת כ-377.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-17%. מהחברה נמסר, כי ברבעון המקביל הכנסות החברה נבעו ברובן ממסירת המרכז המסחרי נובו פלאזה שנרשם במלואו. ברבעון הנוכחי נבעו חלק מהכנסות החברה מעדכון התמורה בגין המרכזים המסחריים ריבניק וסוסנוביץ. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 56.6 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של כ- 61.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
אלביט הדמיה הינה חברה בת (כ-47%) של אירופה ישראל המתמקדת בארבעה תחומים עיקריים: תחום מרכזים מסחריים באמצעות חברת הבת פלאזה סנטרס אשר נסחרת ב- LSE; תחום המלונאות באמצעות חברת הבת אלסינט; תחום טיפול מונחה הדמיה רפואית באמצעות חברת אינסייטק; וכן השקעות היי טק בתחום הביוטכנולוגיה באמצעות חברתGamida ובתחום התקשורת ב-EasyRun ו-Olive.
הוצאות המימון ברבעון הסתכמו בכ-21.2 מיליון שקל לעומת כ-41.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-49.3%. הקיטון נובע ברובו מעודפי המזומנים של פלאזה סנטרס כתוצאה מהנפקת החברה והמימושים שבוצעו במהלך הרבעונים האחרונים.
ההון העצמי הסתכם בכ-1.54 מיליארד שקל נכון ל- 30 ביוני 2007, לעומת כ- 1.6 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2006. הקיטון נבע בעיקר כתוצאה מחלוקת דיבידנד בסך של כ-160 מיליון שקל אשר שולם באפריל 2007.
שמעון יצחקי, נשיא אלביט הדמיה, מסר: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון ומצפים להכיר ברווח גבוה ממימוש ההיפודרום של כ- 900 מליון עד מיליארד שקל. חשוב לציין כי ברשות החברה עוד שלושה מגה פרויקטים שמימושם בשנים הקרובות יביא להצפת ערך משמעותית לחברה".
יצחקי הוסיף: "זהו הרבעון השלישי בו אנו מציגים שיפור בתוצאות העסקיות בתחום המלונאות, דבר אשר יבטיח תזרים מזומנים חיובי לחברה בעתיד הנראה לעין. כל זאת, עוד בטרם פתיחת מלון הדגל "בוקרשטי", אשר עתיד להיפתח בתחילת השנה הבאה ברומניה".
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
