בעקבות המעילה בהראל: היו"ר פורש; רקנאטי שותף
יו"ר ומנכ"ל קבוצת הראל (הראל השקעות ), יאיר המבורגר,הודיע הבוקר כי בחברה מתבצע רה-ארגון, במסגרתו רוכשת הקבוצה את השליטה (60%) בבית ההשקעות רקנאטי-ענבר, לאחר מו"מ שנמשך מזה מספר חודשים.
במסגרת העסקה רוכשת קבוצת הראל כ- 60% מן הבעלות על בית ההשקעות, בתמורה לכ-15 מליון שקל. ואילו בעלי השליטה הקודמים בראשות לני רנקאטי ימשיכו להחזיק ביתרת המניות (40%).
עם השלמת העסקה כאמור, ימונה שמעון אלקבץ כמנכ"ל הראל בית השקעות - זרוע הפיננסים של קבוצת הראל, ואילו דן גונן ימשיך לכהן בתפקיד מנכ"ל בית ההשקעות הראל- רקנאטי וכן יהיה אחראי על פעילות חבר הבורסה בהראל.
יו"ר הראל בית השקעות - פורש בעקבות המעילה
"בעקבות המעילה של ויסמן שנתגלתה בהראל בית השקעות, ביקשתי לסיים את תפקידי כיו"ר הראל בית השקעות. המעילה זעזעה את המערכת כולה ומצאתי לנכון לסיים את תפקידי על מנת לאפשר לכוחות חדשים לפעול ולהפוך את המשבר להזדמנות עסקית. התרבות הניהולית של קבוצת הראל, הביאה אותי להחלטה על הפסקת כהונתי" כך הודיע הבוקר מוקי אברמוביץ' במכתב ההתפטרות.
משחק הכסאות המוזיקאליים בעיצומו
אברמוביץ ימשיך בתפקידו כמשנה למנכ"ל קבוצת הראל וימשיך לעסוק בתחום פיתוח עסקי הביטוח של הראל בחו"ל ופיתוח תחום האשראי, אך מעתה יהיה כפוף לבן המבורגר, בנו של בעל השליטה בחברה, גדעון המבורגר.
לתפקיד מנכ"ל הראל בית השקעות ימונה שמעון אלקבץ, שימונה גם למשנה למנכ"ל קבוצת "הראל".
את תפקיד היו"ר ימלא מעתה בן המבורגר שפעל כמנכ"ל בית ההשקעות בתקופת המשבר.
"אנו רואים בצירופו של שמעון אלקבץ וצוותו, לצוות הניהולי המוביל של בית הראל בית השקעות - יחד עם בן המבורגר נדבך חשוב בביסוסה של הקבוצה בתחום הפיננסי" אמר יאיר המבורגר.
בית ההשקעות החדש יקרא מעתה הראל-רקנאטי
בית ההשקעות רקנאטי-ענבר נוסד בשנת 2003 על-ידי בעלי השליטה בחברה: איש העסקים לני רקנאטי ששימש בעבר כיו"ר מועצת המנהלים של "אילנות דיסקונט" וכן של "אילנות בטוחה".
שמעון אלקבץ שפרש לפני כשלוש שנים מתפקידים בכירים בבנק השוויצרי UBP ולפני כן בבנק DBTC וכן כמנכ"ל בית ההשקעות אילנות-בטוחה ומנכ"ל אילנות דיסקונט: ודן גונן ששימש בעבר כמנכ"ל חברת ניהול התיקים וחבר הבורסה של "אילנות בטוחה" ומשמש כיום כמנכ"ל החברה. השלושה החזיקו בחלק הארי של מניות החברה לצד קבוצת של משקיעים נוספים. בית ההשקעות עוסק בפעילויות במסגרת שוק ההון ובהם ניהול תיקים, ניהול קרנות נאמנות, ליווי עסקי לחברות, שת"פ עם בנקים בחו"ל ועוד. היקף הנכסים המנוהלים על ידי החברה עומד על למעלה מ 600 מיליון שקלים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
