להתגנב למשחק בבן אליעזר יהיה מורכב כמו לשדוד בנק
תוספת מעניינת הצטרפה לאחרונה למגרש הכדורגל באצטדיון בן אליעזר בחיפה. תשדורת אלחוטית ברשת שהושמה על ידי בינת תקשורת מחשבים בהיקף כספי של כ-30 אלף דולר. אמנם, יניב קטן כבר בדרך לאצטדיונים בריטיים מתקדמים מעט יותר, אך ההייטק מתחיל להגיע גם לתחום הזה.
בינת תקשורת מחשבים תמקם רשת שמספקת קישור אלחוטי מאובטח ומנוהל למערכת השערים האלקטרוניים והכרטיסים החכמים באצטדיון. חברת Fortress GB מאנגליה, אשר כוללת מרכיבי RFID בכרטיסים החכמים ומחשבי כף יד הפועלים בטכנולוגיית Wireless LAN.
האפליקציה הנוספת המופעלת באמצעות רשת האלחוט הנה התקשורת למחשבי כף-יד, אשר נמצאים ברשותם של אנשי הביטחון ומהווים זרוע מאריכה למסכי/מצלמות האבטחה הנמצאים ברחבי המגרש וכן מאפשרים להפנות את האוהדים למושבים המיועדים על פי המסומן בכרטיס.
בחברה מציינים כי רשת האלחוט מאובטחת ומוצפנת ברמת האבטחה הגבוהה ביותר וכדברי מנכ"ל חברת FORTRESS GB "המערכת מאובטחת ברמה הגבוהה ביותר והמקבילה שלה מגיעה מעולם הבנקאות. היום, לפרוץ או להתגנב למשחקי מכבי חיפה בקריית אליעזר, כמוהו לפרוץ לבנק".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
